מבוא אנתרופולוגי ליוטיוב

דעתו של מייקל וולש, ד"ר לאנתרופולוגיה תרבותית: "כמות הווידיאו באינטרנט שווה ל-385 ערוצי טלוויזיה, וזוהי לא תקשורת המונים אלא ב-88% וידיאו מקורי. כל אדם יכול בקלות להעלות את הווידיאו שלו לאינטרנט. זה הוליד תרבות חדשה, אפשרויות חדשות, קהילות חדשות, אמצעי תקשורת חדשים, וקשרים מעל לזמן ולמקום.

רשתות Digg מאפשרות לאנשים להתארגן ולהפיץ את מה שהם אוהבים. היום, המשתמשים, ולא כלי התקשורת, הם שקובעים מה פופולרי, ובעיני מיליונים רבים, יש לכך ערך רב יותר מאשר לפרסומות. כשהמדיה השתנתה מתקשורת המונית למדיה וירטואלית, השתנו היחסים בין בני האדם. הגיל של רוב משתמשי יוטיוב נע בין 18 ל-34. רוב הקליפים מצולמים באופן ביתי.

אם הקליפ הוא פופולרי, צופים בו אלפי אנשים מכל רחבי העולם, החל מפרופסורים בארה"ב וכלה באסירים בכלא פיליפיני. שירים והריקודים זוכים לפופולריות הגבוהה ביותר, לעיתים אף יותר מאלה שמבוצעים על ידי חברות ידועות. אנחנו הופכים לאינדיבידואליסטים, אך יש לנו רצון גדול להתקשר. אנחנו הופכים לעצמאיים יותר, אך שואפים ליחסים חזקים יותר.

הקליפים שהופכים לפופולריים מוכיחים שדרך יוטיוב האנשים משתדלים שוב להתקשר עם האנושות במובן עמוק כלשהו.

הקליפ הפופולרי ביותר היה קומפילציה שבה אנשים מכל העולם רשמו מסר פשוט כלשהו על כף היד, בדרך כלל: "קשר", "עולם אחד", "אנחנו יחד" – מה שכל כך חסר היום לבני האדם. לקהילה הזאת נוצרים ערכים חזקים משלה. האנשים רוצים בקשר, לצד השמירה על העצמאות שלהם".
ידיעות קודמות בנושא:
סערה ברשת
פייסבוק: הוראות לקידום ברשת
ʺמים חייםʺ לאנושות כולה