קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אם אני עושה משהו, אני גורם לשינויים בכל המערכת, וברגע שמישהו לידי עושה משהו, שוב כל המערכת משתנה. אם כך, כיצד בכלל אני יכול לעשות משהו?
תשובתי: נכון. ולכן אנחנו חייבים ללמוד כיצד להתייחס לחיים, לחברה, כיצד למצוא במה לעסוק, ורק לאחר מכן לגשת לעבודה. בדיוק כשם שבמשך עשרים השנים הראשונות של חיינו למדנו כיצד להסתגל לעולם הזה, כך גם עכשיו, כולנו צריכים לשבת על ספסל הלימודים וללמוד. בעל הסולם כתב על כך בעיתון "האומה".
אך זה לא יהיה קשה, מפני שברגע שהגישה הזאת תהפוך לעסק כלל עולמי, וההבנה הזאת תהיה כוללת וכללית, הכול יהיה מאוד פשוט. הרי במקרה כזה, הידע והרגשות יועברו באמצעות הקשר בינינו, ופתאום תתחיל להבין את רוב הדברים מבלי לדעת בעצמך מהיכן זה מגיע אליך. פשוט תתחיל להרגיש שהחוק הזה פועל.
עד עכשיו למדנו בצורה אנטי-אגואיסטית כיצד להיות "טובים" כלפי האחרים. אנחנו אגואיסטים שלא רוצים להתחשב באף אחד, רק רוצים לרמות את כולם ולעשות ככל העולה על רוחנו. אך באים ואומרים לנו שאנחנו צריכים להיות טובים, נחמדים, לחייך וכן הלאה.
צורת החינוך הזאת אילצה אותי להימצא במאבק פנימי מתמיד עם עצמי. אולם עכשיו, בהתאם למערכת החינוך האינטגרלית, אנחנו נמצאים בהידמות לטבע ומגיעים לדבקות בבורא, מפני שכל מה שמתגלה לי וכל מה שאני מהווה בפני עצמי, הופך להיות משותף, מאוחד. אם כך, כל מחשבה או הרגשה שהופכת לנחלת הכלל, מתחילה להתפשט בינינו, וכולם מתחילים להבין שזה כך.
אנחנו משיגים את המדרגה הרוחנית, גילוי הבורא, בשלב שבו כל האנושות נכללת בתהליך הזה. ואז, באופן בלתי צפוי, נגלה שכל אדם מתחיל להרגיש את העולם הרוחני, שמתגלה בהרגשה הפנימית שמקשרת אותנו ברשת הכללית.
מתוך ההרצאה הפתוחה בבית "קבלה לעם" – פתח תקווה, 08.02.2011
ידיעות קודמות בנושא:
החינוך צריך להתעדכן
אף אחד כבר לא יצליח להסתתר בעולמו הקטן והחם
זה לא קיר מולך, אלא המדרגה הבאה!
