ללא בלמים

במשך כל ההיסטוריה ועד היום, רק אנשים עם "נקודה שבלב" רכשו את הקשר עם הכוח העליון. האנושות כולה לא הייתה זקוקה לקשר הזה – לכולם היו אֵלים ואמונות משלהם שמקורם עדיין בבל העתיקה הפָּגאנית ועוד לפניכן.

אולם בתקופה המודרנית האלים נידחים, האנשים נפרדים מהדת, מפסיקים להאמין במדע, שוקעים במשבר ולא יודעים למי לפנות לעזרה וכיצד לסדר את חייהם.

העולם של האדם נחרב. בעבר האמונה בכוח העליון חיזקה את האדם כנגד הצרות, ואפילו המוות השאיר איזו תקווה לעולם הבא. אבל היום הטיעונים הללו אינם עובדים, וכעת הגיע הזמן שבו אנחנו יכולים לפנות לאנשים ולהיות עבורם כמו הורים אוהבים.

כמובן, אנחנו חייבים להעביר את המסר שלנו בזהירות, ללוות אותו בהסברים מתאימים לצרכיו של קהל מסוים. ובינתיים, מיום ליום, אנשים מבינים באופן ברור יותר ויותר, שאף אחד לא יעזור להם. ובהדרגה מתגבשת אצלם הרגשה ברורה ומדויקת – אין שום דבר שיכול להביא תועלת.

והדבר מאפשר לנו לצאת לקהל. הרי, הפתרון שלנו שונה מהאחרים באופן עקרוני, ודווקא הקול שלנו נשמע כאשר נעלמים הקולות האחרים, כאשר כל השערים ננעלים חוץ משער הדמעות. הפתרון הזה נקלט על ידי האדם רק כאשר הוא מיואש ורואה שאין מוצא. אז הוא מוכן להקשיב לנו ולקבל את המילים שלנו, הוא פתאום מרגיש שיש כאן "חודו של מחט" שדרכו ניתן לברוח מהצרות.

למעשה, האדם מרגיש שכאן טמון הקשר עם הכוח העליון, האפשרות להפעיל אותו. אנחנו מציעים לאדם הזדמנות, שיטה מיוחדת שמאפשרת לעורר את המגע עם "האנרגיה העליונה" שיכולה לתקן אותנו, לתקן את העולם שלנו. אנחנו בעצמינו לא עושים שום דבר – רק פותחים את הדלת הקטנטנה הזאת, וכל השאר נעשה על ידי ה"אנרגיה" העצומה העליונה. "אז בואו נרגיש את זה בסדנה, באינטראקציה נכונה בינינו". אנשים כבר מוכנים לשמוע אותנו…

שאלה: לצערנו, שומעים אותנו רק אלה שעובדים מהבוקר עד הלילה, אלה שאין להם ברירה, שאין להם הצלה מ"העבדות המודרנית". וזה מפחיד, האם באמת ישמעו אותנו רק בסוף הדרך ללא מוצא?

תשובה: לא. פשוט כל אחד שומע בהתאם למדרגה הנוכחית שלו. על תחשבו ש"גדולי העולם" לא שומעים את המסר שלנו. זה שהיום הם מסודרים, לא פותר אותם מהצרות.

הרי, המגמה בעולם של היום מדאיגה מאוד: למעשה, אנחנו איבדנו שליטה במה שקורה. אנחנו כאילו נמצאים בתוך אוטו שהבלמים שלו נהרסו ולא רואים את סוף הירידה. אי אפשר לצאת ואין מה לעשות. ההגה בקושי מחזיק את האוטו על הכביש, אבל המהירות עולה, ואנחנו רואים שעוד מעט לא נוכל לשלוט בנהיגה.

כאשר פעם הייתי במצב דומה על הכביש, ראיתי בצורה ברורה את שתי האפשרויות: להישבר כנגד הסלעים, או להיכנס לתוך הגלגל של האוטובוס שמולי כדי לפחות במקצת לרכך את המכה. זה היה בירידה ארוכה, הייתי חייב לעשות זאת והשתמשתי בהזדמנות הזאת, כיוון שראיתי שאחרת יהיה אסון.

לכן, אני סבור שבעלי השלטון גם מרגישים משהו דומה, אבל עדיין אינם מוכנים לשמוע על הפתרון. אנחנו עדיין לא ניסינו להגיע אליהם בצורה אמיתית.

וחוץ מזה, תמיד יש אנשים לא מפותחים שמוכנים להסתפק במה שיש בלי לחשוב על מחר. עליהם מדובר: "נאכל ונשתה כי מחר נמות".

כך או אחרת, אנחנו חייבים להמשיך בהפצה רחבה מבלי להתייאש. יכול להיות, שישמעו אותנו בעוד עשר שנים – אז מה? המשבר העולמי בכל מקרה לא ייגמר עד שאנחנו לא נתחבר לאנושות עם הכוונה הנכונה. הוא רק יתגבר, ייסוג ויתפרץ שוב, בגלים, בכל תחומי החיים. כך גם מחלה חודרת לגוף, ובשקט אוכלת את איבריו ואת רקמותיו עד להתפרצות הבאה…

המשבר המודרני לא עובר – הוא מעגלי. ולפנינו השלבים האכזריים ביותר: המשבר "ימחץ" את האנושות, "יוציא ממנה את המיץ", לא ישאיר שום אפשרות להינצל. שום דבר לא יעזור: לא דת, לא עושר, לא אנשים קרובים, ילדיך יעזבו אותך, המשפחה תזרוק אותך מהבית, ולא תמצא מנוחה באף מקום. וכל זה, אם לא תהיה מוכן לקבל את שיטת התיקון.

כמובן, המטרה היא לא לחסל את האנושות, אלא לעורר בה את הכוונה הנכונה. אתה תרצה להשתנות, להתחכם, ולהגיע לרמה של האבא ששולח לך את כל הצרות.

כן, זה הוא באמת – אז תעלה למדרגה הבאה ותבדוק מה הכוונות שלו. תתבגר, תשתווה עימו בשכל, ופתאום אתה תראה שאלה לא צרות, אלה הם ביטויים של אהבה. ההרגשה הזאת תיוולד לפתע ברצונות, ב"כלים" החדשים שלך. יתר על כן, אתה תגלה שגם בעבר לא היו שום צרות, והוא אף פעם לא שלח צרות לאף אחד. עכשיו זה נראה לך ברור .

שאלה: אבל האם לפחות אנחנו נוכל להתגבר על הבעיות?

תשובה: בגישה הנוכחית אף אחד אינו מסוגל להתגבר על הבעיות של העולם. מיום ליום, משנה לשנה, אנחנו רק נחלשים תחת הכובד שלהן, שוקעים בייאוש, נמצאים בחוסר אונים, לא רוצים לעשות מאמצים.

ולהיפך, בגישה הנכונה, אם האנשים יתחילו לתקן את עצמם, הם לא יצטרכו להתמודד עם הצרות. הצרות יהיו כפרס, כתענוג, כעולמות מלאים בכל טוב…

מתוך השיעור על המאמר "מצווה אחת", 22.09.2013

ידיעות קודמות בנושא:
משבר: בחיפוש אחר הפתרון
העולם הוא תינוק שנמצא על הידיים שלנו
להגיע עד למנהיגים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/GJpvf

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest