קודם כל הקבוצה

שאלה: אם אדם עדיין לא מימש את עצמו בקבוצה, עדיין לא רכש כוונה בעל מנת להשפיע, איך הוא יכול לפנות לקהל הרחב לטפל בו ולדאוג לו?

תשובתי: כל העניין כאן הוא בקבוצה, היא בשבילנו חוד החנית. קודם כל אנחנו בונים אותה. ולקהל הרחב אנחנו יוצאים רק בתנאי, שזה קודם כל עוזר לקבוצה.

עד שאני לא אקבל את העיצוב הנכון בתוך הקבוצה, אין לי בשביל מה לצאת להמונים. אפילו היום, ההפצה המאסיבית החיצונית שלנו נועדה לכך שנרגיש צורך עוד יותר להתגבש פנימה.

כך גם הילדים שנולדו במשפחה נותנים יותר חיזוק לברית הנישואין של הזוג, זה נותן להם צורך וסיבה להמשיך להיות יחד. ולהיפך, זוגות ללא ילדים מתגרשים ביתר קלות, מבלי להרגיש שייכות זה לזה, לא רואים סיבה להמשיך יחד.

לכן, בכך שאנחנו דואגים לקהל החיצון, אנחנו קודם כל שומרים על גיבוש ואיחוד החברים. ואז בעבודה עם הקהל הרחב יש לנו תועלת כפולה: קודם כל אנחנו עושים את זה לפי ציווי הבורא, שנית, על ידי זה שאנחנו כל הזמן מתגבשים בקבוצה לפי דרישה של גורמים חיצוניים, אנחנו רוכשים יכולת לקבל כוח פנימי מלמעלה.

באופן כזה המרכיבים של המשולש הזה פועלים בצורה הדדית: הקבוצה, הקהל החיצון והבורא. והבורא פועל עלינו דרך הקהל הרחב.

וכך, עד שהכול הופך להיות אחד.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "מצווה אחת", 22.09.2013

ידיעות קודמות בנושא:
האמצעי להעלאת הקשר בקבוצה
הכול מתחיל מהקבוצה
התיקון מתחיל מהמרכז