דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / ליהנות מאהבה לזולת

ליהנות מאהבה לזולת

photo_rav_gh70_215.jpg

שאלה: לעיתים בשיעורים אנחנו חווים הרגשה של חיבור, איחוד והנאה, כי מה שעובר על חבר אחד זה תוצאה ממה שעובר על כל הקבוצה (על כל הכלי הכללי). האם ניתן ליהנות מזה או עדיף לדכא בתוכי תחושה זו לפני שהיא גדלה להנאה אגואיסטית?
תשובה: להנות מאהבה לזולת – צריך! האדם גדל רק מרגשות חיוביים!

שאלה: אתמול בערב התעורר בי דחף חזק לעשות טוב לכולם ללא שום תמורה, והרגשתי מכך הנאה גדולה. היום התעוררתי במצבי הרגיל, האגואיסטי והעגום. האם תוכל לומר לי מה זה היה? האם התגלתה לי לרגע מדרגה עליונה?
תשובתי: אתה לומד והאור פועל עליך. הוא יצר בך הרגשה מסוג זה, כדוגמא, לאן עליך לשאוף ( זוהי התעוררות מלמעלה, הנקראת בשפת הקבלה אתערותא דלעילא). עכשיו תמשיך לשאוף לעבר הרגשה כזו בכוחות עצמך (התעוררות מלמטה – אתערותא דלתתא), עד שתרכוש תכונות חדשות, שישארו לתמיד!

שאלה: אם אדם יגיע להכרת הרע וירכוש את תכונת השפעה (יהפוך למשפיע), כיצד יוכל להמשיך לחיות בין כל האגואיסטים?
תשובתי: מתוך כך שיאהב אותם! הרי הוא תיקן את עצמו, ולכן יתייחס לכולם כמו הבורא.

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/WycpM

One comment

  1. אדם לאדם זאב

    שאלה: אם אדם יגיע להכרת הרע וירכוש את תכונת השפעה (יהפוך למשפיע), כיצד יוכל להמשיך לחיות בין כל האגואיסטים?

    תשובתי: מתוך כך שיאהב אותם! הרי הוא תיקן את עצמו, ולכן יתייחס לכולם כמו הבורא.

    תגובה: כיצד ניתן בעולם אדם לאדם זאב, קיבלתי בתתי?

    שהרי ידוע שאין אדם נותן. מרגיש אני בחיי כחיה שבני מינה כופים עליה לחם זבל. אין אדם נותן מעצמו גם לא בבקשתי ולא במחילתי. האם חובה עלי לפשוע?

    שהרי בתתי חינם קלסו בי. ולא יכבד אדם ח/דברו….?

    שהרי חוקי יסוד המה נתונים:

    וירחץ ויכבס וילבש ויאכל ויישת וייאהב לאמור באשר נתן חיים ולא נלקח ממנו.

    וישבע ויצהל לחוג וינח וישן מנוחתו עדן, ושניים דרך ייסורים.

    דברים פרק א 

    טז וָאֲצַוֶּה, אֶת-שֹׁפְטֵיכֶם, בָּעֵת הַהִוא, לֵאמֹר:  שָׁמֹעַ בֵּין-אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק, בֵּין-אִישׁ וּבֵין-אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ.  יז לֹא-תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן–לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי-אִישׁ, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא; וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם, תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו.  יח וָאֲצַוֶּה אֶתְכֶם, בָּעֵת הַהִוא, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן.  יט וַנִּסַּע מֵחֹרֵב, וַנֵּלֶךְ אֵת כָּל-הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא הַהוּא אֲשֶׁר רְאִיתֶם דֶּרֶךְ הַר הָאֱמֹרִי, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, אֹתָנוּ; וַנָּבֹא, עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ.  כ וָאֹמַר, אֲלֵכֶם:  בָּאתֶם עַד-הַר הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ.  כא רְאֵה נָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְפָנֶיךָ–אֶת-הָאָרֶץ:  עֲלֵה רֵשׁ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ–אַל-תִּירָא, וְאַל-תֵּחָת.  כב וַתִּקְרְבוּן אֵלַי, כֻּלְּכֶם, וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ, וְיַחְפְּרוּ-לָנוּ אֶת-הָאָרֶץ; וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ, דָּבָר–אֶת-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה-בָּהּ, וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן.  כג וַיִּיטַב בְּעֵינַי, הַדָּבָר; וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים, אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט.  כד וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ הָהָרָה, וַיָּבֹאוּ עַד-נַחַל אֶשְׁכֹּל; וַיְרַגְּלוּ, אֹתָהּ.  כה וַיִּקְחוּ בְיָדָם מִפְּרִי הָאָרֶץ, וַיּוֹרִדוּ אֵלֵינוּ; וַיָּשִׁבוּ אֹתָנוּ דָבָר, וַיֹּאמְרוּ, טוֹבָה הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ.  כו וְלֹא אֲבִיתֶם, לַעֲלֹת; וַתַּמְרוּ, אֶת-פִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.  כז וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם, וַתֹּאמְרוּ, בְּשִׂנְאַת יְהוָה אֹתָנוּ, הוֹצִיאָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם–לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי, לְהַשְׁמִידֵנוּ.  כח אָנָה אֲנַחְנוּ עֹלִים, אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת-לְבָבֵנוּ לֵאמֹר עַם גָּדוֹל וָרָם מִמֶּנּוּ, עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת, בַּשָּׁמָיִם; וְגַם-בְּנֵי עֲנָקִים, רָאִינוּ שָׁם

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest