להגדיל את הנפח של ה"נקודה שבלב"

שאלה: אמרת שאנחנו צריכים להסתכל על העולם דרך הפריזמה של הקבוצה. כלומר, כל מה שמתרחש איתנו בחיים הגשמיים, צריך כביכול להזכיר לנו, שאנחנו צריכים לחזור למחשבה על החברים ולמידת האיחוד בינינו. האם הבנתי נכון שכל מה שמתרחש זו סתם תזכורת? וזו הפריזמה של הקבוצה?

תשובתי: אין שום דבר שמזכיר. אתה קיים בעולם ענק אינטגרלי ואין סופי. הבורא לא ברא שום דבר חוץ מעולם אין סוף. כל מה שנמצא בהבנה ובהרגשה שלנו חוץ מעולם אין סוף, זוהי רק תפיסה חלקית של אותו עולם אין סוף.

ככל שאנחנו יכולים לקרב את עצמנו להרגשת האינטגרליות של העולם, במידה הזאת אנחנו מקבלים "אור מקיף", אור של תיקון גדול יותר. כלומר, אנחנו צריכים להשתדל להיות יותר קרובים אליו, להשתדל להרגיש אותו כאור כללי, מושלם ונצחי, כפי שהוא באמת, ולא כפי שמצטייר לנו. במידת המאמצים שלנו אנחנו מזמינים על עצמנו הארה ממדרגה עליונה ובאופן כזה גדלים.

עכשיו אנחנו השגנו כזה מצב, כאשר כבר יכולים להסתכל על העולם ולהתחיל להרגיש אותו כאחד יחיד ושלם, ואת עצמנו כאלה שמגלים אותו. זה הכרחי.

בשביל מה אנחנו צריכים את הקבוצה? הכלי הכללי שלנו נשבר רק כדי שאנחנו נתחיל, על ידי המאמצים שלנו, לחבר אותו. המאמצים האלה מזמינים את ה"אור המקיף".

ה"אור המקיף", מצד אחד מגדיל את הרגשת האינדיבידואליות שלנו, כלומר, האגו שלנו גדל ("קו שמאל"), ומצד שני, האור נותן לנו את הרגשת האיחוד, הגילוי של תכונת ההשפעה ("קו ימין").

ודווקא באותו עולם אין סוף, כאשר אנחנו לא נמצאים בתוכו אלא ב- 125 מדרגות מתחתיו, בכך שמתקרבים אליו, אנחנו על ידי ההתקרבות הזאת, מזמינים במידת ההשתוקקות שלנו, את האור העליון, שמגדיל גם את האגו שלנו וגם את תכונת ההשפעה, את שתי התכונות ההפוכות.

באופן כזה, אתה מגלה את עולם האין סוף פי 620 יותר גדול בעוצמתו, מאשר קודם. אם מקודם היית בדרגה הכי נמוכה, בדרגת אפס, אז בזה שאתה משיג את המדרגה ה- 125, אתה מגדיל את עצמך פי 620. אתה משיג את כל האורות של "נפש", "רוח", "נשמה", "חיה" ו"יחידה". עולה מ"מלכות" דרך "זעיר אנפין", "בינה", "חכמה" ל"כתר" ובאופן כזה, מגיע מהעולם שלנו למצב של אין סוף.

כל ההרגשות האלה הן אינן פיזיות, הן נמצאות בך. אתה כאילו "מנפח" בתוכך חוש, שמלכתחילה היה כנקודה, ולכן נקרא "נקודה שבלב", שבה אינך יכול להרגיש דבר. בהדרגה אתה מנפח אותה על ידי שני הקווים המנוגדים: קבלה והשפעה, רצון לקבל וכוונה על מנת להשפיע.

במידת כוונת ההשפעה והרצון אתה באופן כזה גדל, בכך שעולה במדרגות האלה. לכן, הכול תלוי בלחץ שלנו, במאמץ, בהשתוקקות קדימה לקראת המצב הגדול יותר הבא.

מתוך השיעור הווירטואלי, 26.02.2012

ידיעות קודמות בנושא:
בין מינוס אין סוף לפלוס אין סוף
הניצוץ החי של הבריאה
לעמוד מול הבורא ולהיות כמו הבורא