קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו מדברים על התוצאות של החינוך האינטגרלי?
תשובה: אם אני, כמו גלגל של מכונה אחת, מכוון את עצמי לחיבור, לאיחוד, לקשר עם שאר האנושות, אז כולם מרוויחים – גם אני וגם האחרים.
בשלב ההתפתחות שאנחנו נמצאים בו, לא יתכן שמישהו מרוויח לבד! אנחנו רואים איך כולם נופלים. רק אלה שנמצאים ביניהם בקשר אינטגרלי, יכלו לספק לעצמם את כל מה שצריך, והכי חשוב את השקט הנפשי. אין דרך אחרת, היום פועל חוק הטבע הזה.
לכן, לא משנה על מה אנחנו מתווכחים, או במה מתעסקים בקבוצה, או באיזו שיטות או טכניקות אנחנו שולטים, הכול צריך להיות מכוון לחיבור.
כל יום משהו מתרחש. האנשים באים לקבוצה ומתחילים לשאול "מה איתך? ומה איתך? מה קורה? למה? איך?" או מתחילים לספר איך הם מימשו היום את הידע שרכשו אתמול. תמיד יש לך את המידע העדכני ביותר, הבעיות החדשות, וכל הקבוצה בהדרגה מתערבבת בהם. כל אחד מביא את ה"וירוסים" שלו מהמשפחה, מהרחוב, מעצמו.
אתם פשוט מלמדים אותם חכמה פשוטה: איפה התיקון? אחרי הכול, אני יכול למצוא אלפי שיטות אחרות, ולכל אחד מאיתנו תהיה דעה משלו. אך רק הטבע הוא הרמה שממנה אנחנו מתחילים לחשב את הכול. לכן, בואו נאסוף את כל הבעיות ונתחיל לחשוב איך אנחנו יכולים להביא אותם לאיזון עם הטבע. אם נעשה זאת, נפתור את כל הבעיות. בואו נממש זאת היום בבית, ומחר נדון בתוצאות.
הלימודים של החינוך האינטגרלי חייבים לכלול דיונים בבעיות החיוניות של כל אחד וחיפוש אחר הפתרון. בקבלת ההחלטות משתתפת הקבוצה כולה, כי הבעיות הן אינטגרליות. אם בבית שלך משהו לא בסדר, זה נוגע לי ולאחרים. יחד אנחנו מגיעים לפתרון כלשהו ועם הפתרון הזה אתה הולך הביתה ומנסה לממש אותו. ולמחרת אנחנו ממשיכים בדיונים המשותפים.
זאת אומרת, שבנוסף לחלק התיאורטי (ההשכלה) וחלק המעשי (החינוך הכולל) שבהם אנחנו מציגים ומסבירים את חומרי הלימוד, יש גם עבודה מעשית שעל ידה אנחנו משלימים את החינוך. זה כולל בית משפט, כל מיני דיונים, קטטות, בעיות, כל הדברים שקיימים בחברה שלנו. חוץ מזה אנחנו יכולים לקחת מצבים מהחדשות, כל מיני בעיות, לא משנה מאיפה, ולנסות לפתור אותם בהדרגה. אך זה בוודאי, לא בשלב הראשוני.
התוצאה החשובה מכך היא שאנחנו מתחילים ללוות כל אחד במחזור החיים שלו: בבית, במשפחה, בעבודה, עם החברים, ההורים, בכל דבר. זאת אומרת, כל הקבוצה כאילו מלווה כל אחד מהמשתתפים באינטראקציות האישיות שמשתפרות יום יום וגם בפתרון הבעיות.
בהדרגה, הקבוצה הופכת להיות כל כך גלויה, כל כך מבינה וכל כל פתוחה, שנעלמים חוסר האמון, חילוקי הדעות, הניגודים, השנאה אחד כלפי השני, ומתחילים להרגיש את הקשר האינטגרלי.
כשזה קורה לקבוצה, האנשים מתחילים להרגיש בה את הרמה המשותפת הכללית של הטבע. מכיוון שבמדע שלנו וביחס שלנו לעולם אנחנו מרגישים את עצמנו כיחידים, קיימת הרמה "שלי" והרמה "שלך". אך יש עוד רמה שנמצאת מעל לכל הידוע לנו. כאשר אנחנו מתחילים להרגיש את הרמה הזאת, הכללית, האינטגרלית ,שנמצאת מעל הכול, אנחנו באמת מגיעים לתחושה של שלימות ונצחיות.
לזה אנחנו חייבים בהדרגה להביא את כל האנושות.
מתוך שיחה על החינוך האינטגרלי 26.02.2012
ידיעות קודמות בנושא:
הזכות להיעלב
הקבוצה היא כוח
ההסכמה – מעל לכל הניגודים
