לברוא אדם

"זוהר לעם", פרשת "עקב", מאמר "מראות הסולם", אות י"ד: "ואחר שישסו"ת קיבלו הארת או"א עילאין ע"י הייחוד הזה, אז יורדים ישסו"ת למקומם, ויוצאים גם בהם ב' קווים ימין ושמאל, ע"י העלאת בינה ותו"מ שלהם. והם במחלוקת ואינם יכולים להאיר, עד שז"א נעשה להם לקו אמצעי, ומייחד את ימין ושמאל דישסו"ת".

כך נוצר הקו האמצעי. מלמעלה למטה נותנים לנו "הבחנות", תכונות של הקווים ימין ושמאל, ומלמטה למעלה אנחנו מכינים "חסרונות", רצונות, דרישות לתיקון. כך, מעל לרצונות שלנו נוצר הקו האמצעי.

לקו האמצעי אין מקום, הוא בעצם אינו קיים במציאות. אך כשאנחנו רוצים לחבר את שני הקווים האלה, שמשפיעים עלינו משני הצדדים, אנחנו יוצרים רצון למציאות חדשה, בבריאה שאין לה מקור בבריאה. אנחנו פועלים כך כדי שתופיע בריאה חדשה: הקו האמצעי.

לכן הנברא שהבורא ברא, הוא עדיין אינו אדם, אלא פשוט מערכת. אך כשאנחנו מעלים לעליון את הרצון שלנו לחבר את שני הקווים ימין ושמאל לאחד, בקו האמצעי, אז אנחנו בונים את האדם, ממש מולידים אותו.

האדם נולד מעל לרצון שלנו, בשילוב של הקווים ימין ושמאל. וזה לא סתם קשר בין הקווים ימין ושמאל, אלא החלטות חדשות להיות מעל לשני הקווים האלה, מעל לשני הכוחות האלה, והן שמרכיבות את מהות האדם.

הכוחות בפני עצמם הם דרגות הדומם, הצומח והחי, ואילו האדם הוא רק המחשבה, הכוונה, שאין לה כל שייכות לשני הכוחות האלה, הקבלה וההשפעה, אלה בסך הכול כוחות. וההחלטה כיצד להפעיל אותם, לשֵם מה, זוהי "דרגת האדם", ראש הפרצוף של הנשמה.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 10.03.2011

ידיעות קודמות בנושא:
הקו אמצעי הוא הנשמה
ההצלה היא בקו האמצעי
נעשה אדם בצלמינו