דף הבית / משבר עולמי / כשצרה מתקרבת

כשצרה מתקרבת

ד"ר אנגלוב, בוסטון: לפי כל הסימנים מתקרבת צרה. מה לעשות?

הדבר הראשון שאנחנו עושים, הוא להכחיש את העובדה שהיא מתקרבת. אפילו אם ישנם סימנים, יש לנו נטייה לא לשים אליהם לב. נמחיש זאת דרך הקְבלה בין מחלת הסכרת למשבר המתקרב אלינו בצעדי ענק.

אדם שמתחיל לחלות בסכרת, לא רואה ולא רוצה לראות את הסימנים של הצרה המתקרבת. "עכשיו טוב לי. אני שמח מהחיים. כל כך טעים ונפלא לי בתוך קליידוסקופ הממתקים."

הבעיה היא שדווקא תפיסת העולם שלנו היא זאת שמסדרת את התנאים למחלה. אם האדם לא היה אוכל כל כך הרבה ממתקים, אז גם הסכרת לא הייתה, אבל זה טעים, ומכל פינה מפרסמים לי את הממתקים האלה ואת הדברים הטעימים. והם ארוזים כל כך יפה, ואיזה ריח יש להם. איך אני יכול להתאפק?

בביקור אצל רופא ששם לב למחלה המתקרבת, הרופא מנסה להראות למטופל את התוצאות האפשריות מאורח החיים שלו ולהראות לו כיצד עליו להשתנות. שעליו לאכול אוכל בריא, לעשות התעמלות, להתמודד בצורה נכונה עם לחצים. הוא אפילו מצייר את תמונת המשבר שאליו יכול להיכנס מטופל בעל סיבוכים שונים. אך מה כבר אומרות מילים ריקות למטופל? כלום. המטופל ממשיך לאכול ממתקים, "תן לחיות!"

עובר הזמן, ולמטופל יש את כל הסיבוכים שניבא לו הרופא. הוא עובר מכדורים לזריקות אינסולין, נמצא במצב של ייאוש ולפתע נזכר באותן המילים שנאמרו על ידי הרופא ממש בהתחלה. מתוך הייאוש הזה הוא מתחיל לאכול בריא, לעשות פעילות גופנית, לשנות את אורח החיים שלו ובהדרגה עוזב את הזריקות ואת הכדורים למרות שכבר נוצרו בעיות שאין להן הופכין..

היום האנושות עומדת בפני אותה בחירה. אנחנו יכולים לבוא למצב הטוב או דרך משבר, שכבר מתקרב, או בדרך טובה. למה אני מתכוון? היום כל אחד מאיתנו צורך יותר מההכרחי לו. כלי התקשורת ממש מפגיזים אותנו בכך שצריך להמשיך את ריצת הצבירה. "מה, עוד אין לך את זה? וגם את זה? ואת זה? תקנה! שיהיה לך. בכך אנחנו עושים את הכלכלה שלנו יציבה יותר", ואז אנחנו קונים…ובשביל זה אנחנו צריכים יותר ויותר לעבוד.

מה אומרים לנו המומחים? אנחנו קונים חפצים כדי לקבל תענוג. ברגע שקנית, התענוג נכבה וצריך לקנות משהו חדש. והיכן אפשר למצוא את התענוג שאף פעם לא נכבה? התשובה נראית לעין – בקשר עם האנשים שאתה אוהב, אך לזה אין זמן כיוון שצריך לעבוד, כדי להרוויח כסף, כדי לקנות חפצים כדי לקבל תענוג שנכבה ברגע הקנייה או ביום למחרת.

כתוצאה מהמשבר, כפי שאומרים המומחים, בקרוב מאוד לא תהיה אפשרות לקנות דברים מפוארים. תתעורר בעיה בדברים הנחוצים ביותר. זה כמו שהרופא שרואה את תוצאות אורח החיים ההרסני, יכול לנבא סכרת.

לא מאמינים? אז בדרך הקשה, דרך רעב, חורבן, גנבות ומהומות אנחנו בכל זאת נגיע לכך שנגור יחד ונעזור זה לזה לצרוך את ההכרחי ביותר ולדאוג לכל הסובבים אותנו. ללמוד את חוקי הטבע כדי לחיות באיזון איתו. למצוא את השמחה האמיתית בקשר עם הקרובים. האם אנחנו באמת צריכים לעבור את כל הבעיות האלו?

במה אנחנו טועים, שמביא אותנו למשבר? אנחנו דואגים על עצמנו. מרוויחים על חשבון הזולת בלי שזה מגיע לנו. קודם לכן, יצירת המחירים נעשתה לפי עלות העבודה והחומרים שהשתמשו בהם. בקבוק וודקה, לדוגמא, עלה ליצרן 12 סנט. מכרו אותו ב-25 סנט. כולם היו שמחים ולכולם הספיק. היום, מחירו של בקבוק וודקה עשוי להגיע ל-2.5 דולר, למרות שמי שמוכר לך אותו שילם עליו את אותם 12 סנט. הכל מוכתב על ידי הביקוש.

בצורה כזאת ניפחנו את כל המספרים, והמצפון נעלם מהכיסים שלנו. בעלי החברות רושמים לעצמם משכורות ענק בזמן שעובדי המפעל סובלים. הרפואה כל כך יקרה, שעוד מעט כל המפעלים יועברו לחו"ל, כיוון שניתן לשלם גרושים כשכר, ולא צריך לשלם שם לאף אחד ביטוח רפואי. מכריחים אוותנו לקנות ונותנים לנו הלוואות, כמו שמכריחים את חולה הסכרת לאכול דברים טעימים. המשימה העיקרית היא להרוויח על חשבון הזולת.

אז מה עלינו לעשות? מהם חוקי הטבע? האם אנחנו צריכים ללכת נגד החוקים האלו, כדי שלאחר המשבר והיסורים שוב נגיע לקיום החוקים האלו? בכלל לא מחוייב המציאות.

אז עכשיו אנחנו מגבירים את הצריכה שלנו, אדישים לקרובים ולצרכי הזולת, מתחלקים ומתפרדים, מתחרים ומשתוקקים לעליונות זה ביחס לזה. מה קורה לאחר אסונות טבע, או אסונות בכלל? אנשים מתחילים להסתפק במועט, אך יחד עם זאת שמחים מהחיים מתוך שמבינים את חשיבותם.

אנשים עוזרים זה לזה, כיוון שדווקא בכך מובטחת ההישרדות בתנאים קשים והם מקבלים תענוג משמחת הזולת, כפי שאמא שמחה מהישגי הילד שלה. התחרות מתחלפת בשותפות ובכך מחישים את הקדמה. אם כל אחד דואג לסובבים אותו, כיוון שהוא מבין שברווחתם תלויה הרווחה של כל אחד ואחד אז אין בעיה לדאוג לזולת.

האם אנחנו באמת צריכים לעבור דרך ייסורים, זריקות אינסולין, כדי בסופו של דבר לשנות את סגנון החיים? האם אנחנו באמת צריכים לחכות ליסורים כדי להבין שאנחנו צריכים לחיות לפי חוקי הטבע?

הבחירה היא בידי כל אחד ואחד מאיתנו. אם בגרמניה הנאצית לא היה מידע על האיום והטרגדיה המתקרבת, היום באינטרנט ישנם אזהרות על האיום המתקרב ותרופה כדי למנוע את המשבר. הבחירה היא בידי כל אחד מאיתנו.

תהיו בריאים, ד"ר אנגלוב, בוסטון

ידיעות קודמות בנושא:
אלף – בית של העולם החדש
טובים מרצוננו החופשי
כדי לא להיענש על ידי הטבע

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/OZyNr

2 comments

  1. Good article

  2. הכתבה הצליחה להסביר את המסובך במילים פשוטות.

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest