כל אחד יכול

הרב קוק, עקבי הצאן, נ"ד: "השאלות הרוחניות הגדולות, שהיו נפתרות רק לגדולים ומצוינים, מחויבות הן להיפתר עכשיו, בהדרגות שונות, לכלל העם. ולהוריד דברים נשאים ונשגבים ממרום עזם, עד עמק הדיוטא הרגילה ההמונית, – צריך לזה עושר רוח גדול ואדיר, ועסקנות קבועה ומורגלת, שרק אז תתרחב הדעה, ותתברר השפה, עד כדי להביע הדברים היותר עמוקים בסגנון קל ופופולרי להשיב נפשות צמאות".

חכמת הקבלה היא חכמה מאוד נסתרת ורחוקה מבני האדם, על אף שהכול כביכול נמצא ב"מקום" אחד: העולמות והנשמות, הספירות והפרצופים, העיגולים והיושר. כל מה שאנחנו לומדים בחכמת הקבלה נמצא במקום אחד, במצב אחד. אולם כלפי המקבלים הכול מתגלה בהתאם לחוק השתוות הצורה. התכונות הנוכחיות שלנו קובעות איזה חלק מהמציאות השלמה אנחנו מסוגלים להרגיש.

היום יש לנו תכונות אגואיסטיות, מוגבלות מאוד ומצומצמות מאוד, ולכן מתוך כל העולם הענק שבו אנחנו נמצאים אנחנו קולטים רק מידה מאוד קטנה. וגם את זה אנחנו קולטים בגוף שלנו, בגבולות הזמן, התנועה והמרחב. כל זה מגביל אותנו מאוד.

במהלך כל ההיסטוריה, רוב בני האדם היו נמצאים במצב הזה ורק יחידים יכלו להרגיש את המציאות האמיתית. "להרגיש" פירושו לחיות אותה, להתקיים באותה התכונה. הרי אני חי בהתאם לאותן התכונות שאני יודע לפתח בי. אם הן למעלה מהזמן, אני נצחי, ואם הן שקועות בתוך הזמן, הקיום שלי הוא זמני.

אם התכונות שלי הן למעלה מהמרחב, אני מרגיש את כל המציאות מן הקצה עד הקצה, ואם הן ממוקדות במקטע קטן כלשהו, אני נמצא בו ומרגיש שאני מוגבל בנפח, בתוך מערכת קואורדינאטות תלת מימדית. וגם בתנועה אני מוגבל: אני נע על הציר הפיזי, אך לא על ציר הזמן.

בקיצור, ישנן הגבלות רבות, והכול כאן תלוי בתכונות שלי. אנחנו לא כל כך מבינים את זה, מפני שהתרגלנו לתכונות מסוימות שאיתן נולדנו, איתן גדלנו ואיתן אנחנו חיים עכשיו. אך אם באמת נשנה אותן, נוכל לשנות לחלוטין את פני המציאות שלנו: כשנתפוס את השכבה הגבוהה יותר, אנחנו נרגיש אותה כאינסופית, למעלה מהזמן, המרחב והתנועה. שם אנחנו יכולים לחיות בתנאים אחרים לגמרי.

לכן חכמת הקבלה נקראת בשם הזה. הרי בעזרתה אנחנו יכולים לקבל ולקלוט מציאות שונה לחלוטין. אנחנו רוכשים סוג של "רגולטור", שבאמצעותו אנחנו יכולים לשנות את צירי הזמן, המרחב והתנועה, ולעבור למימדים אחרים, לזמנים אחרים, על ידי סיבוב קל של תכונותינו הפנימיות.

את כל זה ניתן לממש. היכולת הזאת טמונה בנו. אנחנו יכולים להשפיע על האור שמעצב אותנו – והוא בהתאם לכך יעניק לנו תכונות שונות. במנגנון הזה השתמשו מקובלי כל הדורות.

אולם היום אנחנו נכנסים למצב מיוחד, שבו כל האנושות רוכשת את היכולת הזאת. נולד בנו הדחף לשינוי צורת הקיום הנוכחית, העולם הזה נעשה גרוע יותר ויותר, אנחנו מוצאים פחות ופחות רווחים מהחיים בו. אנחנו עוד מחזיקים בו מחוסר ברירה, מתוך חוסר רצון לסבול, אך אנחנו שואלים את עצמנו יותר ויותר בתוקף: "בשביל מה? למה? איזה טעם יש בקיום הזה?"

השאלות והייסורים ברמות השונות דוחפים אותנו לחיפוש. ויחד עם זאת, אנחנו מפתחים בתוכנו את היכולת לשלוט בכוח שיצר אותנו – לשלוט בו עד כדי כך שבאמת נשתנה בעזרתו. ואז, בזמן הזה, בחיים האלה, במציאות שלנו, נוכל לסובב בתוכנו את הגלגלים ולמצוא את עצמנו במימדים אחרים לגמרי.

בדיוק על כך כתב הרב קוק: "השאלות הרוחניות הגדולות, שהיו נפתרות רק לגדולים ומצוינים, מחויבות הן להיפתר עכשיו, בהדרגות שונות, לכלל העם". כל אחד מסוגל לכך.

מתוך שיעור מס' 2 במרכז "קבלה לעם" – ניו יורק, 12.09.2011

ידיעות קודמות בנושא:
איך לרצות טעם בלתי ידוע?
מה ההבדל?
להכריע את העולם לכף זכות

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/jfD6i

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest