דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הפצה / מואצים בצורה אקספוננציאלית

מואצים בצורה אקספוננציאלית

בעל הסולם, "שופרו של משיח": "הפצת החכמה בהמון מכונה שופר, דוגמת השופר שקולו הולך עד למרחק המרובה, כן יתפשט הד החכמה בכל העולם, שאפילו האומות ישמעו ויודו, כי יש חכמת אלקים בקרב ישראל.

ותפקיד הזה אמרו על אליהו הנביא, כי גילוי רזין דאורייתא מכונה תמיד בשם "גילוי אליהו". וע"ד שאמרו ז"ל: "יהא מונח עד שיבא אליהו", וכן "תשבי יתרץ קושיות ואבעיות". ולפיכך אמרו, שג' ימים (שהוא רמז ידוע) קודם ביאת המשיח, ילך אליהו על ראשי ההרים ויתקע בשופר גדול.

ותבין רמזים האלו, שאין ענין השופר הזה, רק גילוי חכמת הנסתר בהמון גדול, שהוא תנאי מוקדם ומחוייב לבא בטרם הגאולה השלימה".

אנחנו יכולים לעלות למימד עליון יותר, לראות מסוף העולם ועד סופו, להתחיל לחיות במרחב בלתי מוגבל, להיות נצחיים ושלמים כאן ועכשיו, ולהתמלא בתענוגים עצומים. וכל זה תלוי בהפצת חכמת הקבלה.

מדובר גם על החדשים שעדיין אינם שולטים בשיטת הקבלה, אך כבר משתדלים למסור אותה לאחרים, וגם על אלה שעדיין אינם יודעים על מה מדובר בכלל, אך יש להם חיסרון קטן בחיים שאינם יודעים לפתור אותו. שניהם – אלה שרוצים במקצת לשמוע, ואלה שרוצים במקצת להפיץ להם – יוצרים יחד את המושג הזה: "שופרו של משיח".

ואז מגיע אור החכמה הגדול ומתחיל להתגלות בכל העולם. והאנשים מתחילים לפקוח את העיניים. במילים אחרות הם מרגישים מבפנים שיש כאן איזושהי התפתחות אלוקית שמתחילה להתגלות. הם מגלים שהם נמצאים במציאות רב מימדית, שבה כל הנשמות, כל האנשים שחיו, חיים ויחיו נמצאים יחד. ידועה להם עכשיו כל ההתפתחות של כל הנשמות מתחילת העולם ועד סופו. הם מבינים מדוע ולשם מה. וכל זה מתחבר יחד למערכת אחת גדולה ואדירה שנקראת "מערכת אין-סוף" וכולם מתחילים להרגיש את המציאות השלמה הזאת.

זה מה שנקרא "גילוי אליהו". זהו לא שֵם, אלא מושג שמדבר על האור שמתגלה בתוכנו. ואז אנחנו מתחילים לעלות אט אט מעל אותה הנקודה שבה נוצר היקום שלנו, עוד לפני המפץ הגדול, וחודרים למה שהיה לפני כן, מעלה מעלה דרך כל העולמות הרוחניים – עשיה, יצירה, בריאה, אצילות, אדם קדמון ועולם אין-סוף – וכך אנחנו מתפטרים מכל ההגבלות.

היום הגיע זמן "ביאת המשיח", כלומר גילוי חכמת הקבלה לכל העולם. הדברים האלה נראים לנו בינתיים לא מציאותיים, אולם לפי מה שמתגלה עכשיו ניתן לומר שהכול יקרה מהר מאוד. הזמן מואץ באופן אקספוננציאלי, הוא מתכווץ בדומה להתחלקות הסרגל הלוגריתמי. כל יום הופך להיות כביכול קצר יותר מהיום הקודם: 24 שעות, 23.5 שעות, 22 שעות, 20 שעות… והמגמה הזאת הולכת וגדלה. מצד אחד אנחנו עוד נראה את זה במהלך התפתחות העולם שלנו, ומצד שני, בקרוב מאוד נראה עד כמה שהאנשים מחפשים את השיטה הזאת.

הייחודיות של הזמן שלנו היא בכך שחכמת הקבלה עומדת להפוך לנחלתו של כל העולם. הרי ללא ידיעת המערכת של מלכות דאין-סוף, פשוט לא נוכל להתקיים. חכמת הקבלה מתגלה בהתאם לחיסרון, ובקרוב המשבר יהיה ברור כל כך, וחוסר הפיתרון שלו יהיה כל כך גלוי לעין, שזה יגרום לחיסרון להתגלות. וברגע שזה יקרה, חכמת הקבלה תתגלה לעולם.

כל הבעיה היום היא חוסר החיסרון. ואנחנו יכולים לעורר אותו על ידי העבודה שלנו בהפצה, ובכך לצמצם את זמן ההתפתחות.

מתוך שיעור מס' 2 במרכז "קבלה לעם" – ניו יורק, 12.09.2011

ידיעות קודמות בנושא:
כל אחד יכול
איך לרצות טעם בלתי ידוע?
מה ההבדל?

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest