כבד את אביך…

laitman_2009-12-25_2594-70.jpg

שאלה: מדוע כשאנחנו מבטאים את שמו של הבורא המורכב מארבע אותיות (הויה) אז אנחנו אומרים "יוד – קי – וו – קי", כלומר מחליפים את האות "ה" באות "ק"?

תשובתי: אין בזה שום דבר מיוחד, פשוט בעָם יש מנהג של יחס של כבוד כלפי הבורא. כמו כן, המנהג הזה קיים גם בחכמת הקבלה. אתה הרי לא קורא לאביך בשמו, אלא פונה אליו כ"אבא", בהתאם לכך אתה קורא גם לבורא. ובאופן כללי, כל השמות שאנחנו נותנים לבורא, הם שמות של התגלות האור העליון ביחס אלינו. אותם אנחנו קוראים בשֵם בורא, מפני שהמילה "בורא" מורכבת משתי מילים "בוא וראה".

במילים אחרות, אתה לא קורא לו, אלא לאותה התופעה שאתה תופס בתוך הכלים/התכונות שלך. האור הפועל והמשפיע עליך, מזמין בך כאלה הרגשות ולהן אתה נותן שמות. כי הרי מה מסמל "בורא רחום וחנון"? – אני מרגיש שדווקא באופן כזה, ברחמים, הוא מתייחס אליי עכשיו. אך האם הוא באמת חנון ורחום, זה לא ידוע לי. אני רק יודע שאליי הוא מתייחס, בוא נגיד, ברחמים. לכן כל שמותיו של הבורא, זו התגובה שלי על השפעת האור העליון.

בנוסף לכך, "אלוקים", זו הבינה, "הויה" זה זעיר אנפין, "אדוני" זה מלכות. אלו הן תופעות שמתגלות לנו מהמערכת העליונה. ואנחנו מכנים איזה כוח בשם בורא ביחס אלינו, כוח שמתגלה לנו, ולא את מה שמפעיל את הכוח הזה. את מהותו של הבורא, עצמותו, איננו יכולים לגלות. במילה אחת, "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות!". כשתגלה את הבורא, אתה בעצמך תמציא לו שמות, כי דווקא אנחנו נותנים שמות לגילויי האור העליון.

מתוך הרצאה בבית "קבלה לעם" – נתניה, 12.12.2010

ידיעות קודמות בנושא:
הוי"ה – אלוקים
האור בתוכי ולא מחוץ לי
שמות הבורא

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest