קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מאחר והאדם מרגיש תמיד הכול רק בתוך הרצונות שלו, אין באפשרותו אף פעם להעריך בדיוק את דרגת הקשר האמיתית בינו לבין הבורא.
האדם צריך להבין שהוא אף פעם לא יידע את גדלותו האמיתית של הבורא, לא יוכל להעריך את דרגת הקשר האמיתית עימו, ובכלל לא יוכל למדוד את כל מה שנמצא מחוץ לו. כי הרי זה תמיד חסר גבולות, והאדם מסוגל להרגיש רק בכלים/ברצונות המוגבלים שלו. הם כל הזמן גדֵלים, אך מוגבלים בנפח שלהם.
ואם עכשיו משהו נדמה לי כאין-סופי או חסר גבולות, אז כל זה רק ביחס אליי. נגיד, אם תמלא כוס של 200 גרם עד לקצה, אז זאת תהיה אין-סופיות ביחס לכלי הנתון, זה אין-סופי וחסר גבולות, כי הרי הוא קיבל הכול! במילים אחרות, הכול נמדד ביחס לרצונו של האדם. ואם במדרגה הנוכחית אני נמצא במצב של אין-סוף, מאוחר יותר מתגלה לי רצון אגואיסטי גדול יותר, ואז אני פתאום מגלה שהכול חסר לי. אז לאן נעלמה אותה האין-סופיות שבה הייתי קודם? – אתה הרגשת אותה ברצון בנפח של 200 גרם, ועכשיו, כשהגדילו את הרצון שלך ל-20 ק"ג, אתה בכלל לא מרגיש שום מילוי.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם מספר "שמעתי", 31.12.2010
ידיעות קודמות בנושא:
דרך הצמצום אל האין סוף
אנחנו קובעים איך נרגיש את העולם הרוחני
אל תפחדו מחשכת המרתף!
