יסודות עיקרון העבודה בג' קווים

האדם צריך להשקיע מאמצים, לשחק כדי לבטל את עצמו בצורה מקסימלית ולהעריך כמה שיותר את הסביבה. כתוצאה מהמשחק הזה, נבנה בו "קו ימין", שבו, כפי שנדמה לו, הוא היה מוכן להישאר עד סוף חייו. באותו הרגע, כאשר הוא מגיע ל"רוויה", הוא חותך את המצב הזה ומקדיש זמן ל"קו שמאל".

ב"קו שמאל" הוא בודק את עצמו: "האם זה אני באמת חושב כך, משיג כך? האם אני באמת מרגיש בתוך הכלים שלי כזאת הכרת גדלות הבורא והכרת השלמות הזאת? האם אני באמת השגתי כזאת הבנה והרגשה, במוחא ובליבא שלי או שזו רק השפעה חיצונית, כמו אצל עובר בבטן אימו, שלגמרי ביטל את עצמו?".

אבל אני לא רוצה לבטל את עצמי, רק מקודם אני ביטלתי את הרצונות שלי ב"קו ימין". ועכשיו אני רוצה ישר בתוך הרצונות האלה, שאותם אני מגלה עכשיו ב"קו שמאל", להרגיש את גדלות הבורא.

ואז מופיעה בי הרגשת החיסרון, אבל אני שומר את שני הקווים האלה, כך שהם יאזנו זה את זה, ואף אחד לא יטה כדי לשמור על איזון. לא נקבע זמן מסוים לפי שעות שהוקצה ל"קו ימין" או ל"קו שמאל", אף על פי שכתוב שצריך להימצא 23.5 שעות ב"קו ימין" ורק חצי שעה ב"קו שמאל".

צריך להשתדל להוסיף כמה שיותר ל"קו ימין" ול"קו שמאל". אסור לקבוע שכבר נעשה מספיק ונשאר רק לחכות מתי הבורא יתחיל לפעול וישלים לי את שני הקווים האלה יחד.

אדם כל הזמן עובר מקו אחד לשני, עד שמצטברת מידה מספקת של מאמצים, ואז מתגלה הקו השלישי. הוא מזמין את הגילוי הזה בכך, שמעלה את החיסרון שלו מ"קו שמאל" לגובה של "קו ימין" ומבקש שהבורא יגלה לו את הגדלות שלו בתשובה לבקשה זו. כי הוא רוצה לגלות את גדלות הבורא, גדלות ההשפעה, רק כדי שזה יאפשר לו לעבוד עם הרצון הזה שהתגלה בו בהשפעה, ב"למעלה מהדעת".

הרצון האגואיסטי שלו נכנע בפני גדלות ההשפעה שהתגלתה ומסכים לעבוד תחת שליטת הבורא. זה נקרא, שהאדם בונה "ראש של הפרצוף הרוחני" שלו, ובו עושה חשבון, שמאפשר להשפיע על מנת להשפיע ולקבל על מנת להשפיע

מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי", 17.10.2012

ידיעות קודמות בנושא:
"גילה ברעדה"
הקו השלישי מגיע מלמעלה, ומעלה למעלה
מיקוד על עולם האמת