תנועה קדימה במקום רוגע שקרי

שאלה: מהו הסימן שהאדם מתקדם בג' קווים ולא סתם מרמה את עצמו, כאילו שמצדיק את הבורא בכל?

תשובתי: הסימן להתקדמות הוא בזה, שהוא לא אומר על הכול סתם "ברוך ה'", אלא לפעמים נקלע למצבים שבהם הוא לא יכול מיד להצדיק את הבורא. אמנם, שגיבור אמיתי שנמצא גבוה ברוחניות מרגיש דווקא כך. צריך להשיג תיקון גדול מאוד כדי לעשות כל הזמן בירור עצמי ושיהיה לו כוח להודות לבורא על כל הרע, כמו על הטוב.

ועד אז, צריך לעבור דרך ארוכה, דרך הרבה מצבים, ולפעמים האדם בא לכאלה מצבים שלא יכול להסכים עם ההנהגה העליונה, לא רוצה ולא מקבל אותה. מתגלה "קו שמאל" ובתוכו מתחיל לדבר "פרעה", הרע.

צריך לתת זמן לכל הרשעים שהתורה מספרת עליהם להתגלות בנו, לכל החטאים. וכאשר אדם נופל לכזה מצב של חטא, הוא אומר בדיוק כמו שהתורה מספרת: "מי ה' אשר אשמע בקולו?". הוא מקלל את הבורא, נמצא במקום של כל הרשעים המפורסמים: בלעם, בלק, המן, כי חייב לגלות את "קו שמאל" כולו.

אם הוא מלכתחילה נכנס "לקו ימין", לא כדי "למרוח דבש" על הפצעים שלו, אלא במטרה להתקדם, אז מזה הוא יוצא ל"קו שמאל". ואז הוא מנהל את שניהם. אחרת, זה לא נקרא "קו ימין", אלא סתם מצב של רוגע. קו, זה משהו מוגבל משני הצדדים.

מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי", 17.10.2012

ידיעות קודמות בנושא:
המקובלים כותבים רק על מה שהם כבר תיקנו
יחד נתגבר על הכוחות הרעים שעומדים בדרך לאהבה
שמחה מציפיית העלייה