דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / יום שבתון יהיה לכם

יום שבתון יהיה לכם

"ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה יהוה לעשות אתם: ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון ליהוה כל העשה בו מלאכה יומת: לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת." (תורה, ספר "שמות", פרשת "ויקהל", פרק ל"ה, פסוקים א' – ג').

מלכתחילה יש לנו עסק עם רצונות אגואיסטיים של האדם או של החברה.

התורה מדברת על כך, שכל מה שאנחנו צריכים לעשות זה להתגבר על האגו שלנו ולהתקהל מעליו יחד לאחד יחיד שלם. לכן הפרשה הזאת נקראת "ויקהל".

מדובר על איסוף של כל החלקים המפורדים, המרוחקים והעוינים של הנשמה הכללית, שנמצאים בכל אחד מאיתנו ושאותם אנחנו צריכים לאסוף, כמו פאזל, לנשמה אחת יחידה.

על ידי החיבור של החלקים האלה, אנחנו מתחילים לסדר אותם תחת השפעת "האור המקיף", תכונת ההשפעה והאהבה של הבורא. אם אנחנו נשתדל להיות דומים לו, אז הוא, במידת המאמצים שלנו, ישפיע עלינו ויעזור להתאסף לקשר הדדי אינטגרלי.

אז אנחנו נראה איך התכונות ההדדיות שלנו יוצרות משהו שלם, איזו דמות שלמה, שבחכמת הקבלה נקראת "פרצוף", כלומר גוש, מבנה.

ה"פרצוף" הזה מורכב מ"ספירות": חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. בששת הספירות הראשונות, שמסמלות את ששת ימי השבוע, אנחנו צריכים לעבוד, בכך שאוספים את חלקי הנשמה המפורדים. אם אנחנו נצליח בזה, אז את האיסוף השלם יסיים האור שפועל על המאמצים שלנו במשך ששת ימי העבודה. ואז אנחנו לא צריכים יותר לעשות כלום, ביום השביעי העבודה שלנו מסתיימת.

אנחנו מאפשרים לאור לסיים את ההלחמה בינינו ואז יוצא גוש גמור של הנשמה שאותו אנחנו אספנו מהחלקים המפורדים.

מסתיים שבוע, ומתחיל שבוע חדש. עוד חלק אחד ועוד חלק אחד, וכך אנחנו אוספים את כל הנשמה הכללית. תוך כמות מסוימת של פעולות כאלה אנחנו משיגים כזה דבר, שאוסף רוחני של כל החלקים הופך לאחד יחיד שלם, לדמות האדם, שזה מסמל "דומה לבורא". בזה אנחנו משיגים תיקון שלם של האנושות. לזה אנחנו צריכים להגיע.

לכן שבת, זה היום הקדוש ביותר, כי ביום הזה האור פועל ומשפיע על המאמצים שלנו ומסיים אותם. אנחנו כאילו נותנים לו את העבודה במשך ששת הימים, וביום השביעי הוא מבצע אותה.

אם ביום השביעי אנחנו ממשיכים את העבודה הזאת, אז בזה כאילו מאשרים את השבירה של נשמת האדם, כי אנחנו עושים ניסיונות לעבוד במקום האור, וזאת הפרה הכי גדולה של כל מערכת התיקון.

בדרך כלל, חלק מהעבודה אנחנו מבצעים וחלק מבצע האור. אם אנחנו מבצעים את כל העבודה בעצמנו, אז מכניסים לתוך המערכת הרס עוד יותר גדול, עוד יותר חזק דוחים בהדדיות את כל החלקים שאספנו במשך השבוע. עדיף בכלל לא לעשות כלום מאשר לבצע איסוף במשך כל השבוע ולהמשיך אותו גם ביום השביעי. בזה אנחנו שוללים את כל שיטת תיקון המערכת, את כל ההתקדמות קדימה.

לכן, לקראת היום השביעי צריך לסיים את המאמצים שלנו, כלומר לעצור במקום השישי ולאפשר לאור להלחים את כל החלקים, להדביק אותם. נאמר: "יום שבתון יהיה לכם". בעצם זו עבודת האדם ולא סתם מנוחה. בזמן הזה אנחנו סוף סוף מרגישים איחוד הדרגתי של כל ששת החלקים לאחד כללי שלם ומסיימים תיקון של המדרגה הרוחנית הנוכחית. ואחר כך מתקנים את המדרגה הבאה והבאה, וכך שבוע אחר שבוע.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 10.10.2013

ידיעות קודמות בנושא:
שבת רוחנית
בדרך לאלף השביעי
השבת היא גמר התיקון

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/KQ2og

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest