דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הפצה / להראות לעולם את פנינו הזוהרות

להראות לעולם את פנינו הזוהרות

שאלה: כיצד אדם יכול להתנתק מהדרך הרוחנית, אם ה"נקודה שבלב" שלו מושכת אותו?

תשובתי: כל הדור שיצא ממצרים צריך למות, ורק מי שנולד במדבר מגיע לארץ ישראל. או שכולם ימותו או שהם ייוולדו כאנשים חדשים שיגיעו לנקודת ה"בינה".

להיוולד כאנשים חדשים, זאת אומרת, למקם את ה"נקודה שבלב" כלפי האור, כך שתיווצר מתוכה דמות האדם השלם, הדומה לבורא. וכל היתר ימותו, כלומר, כל התכונות האחרות שבאדם. או כפי שאנחנו רואים בעולם שלנו ש"אלף נכנסים לחדר ואחד יוצא להוראה".

שאלה: עכשיו, כשאנחנו עסוקים בהפצה, אנחנו כבר לא מחכים שהנקודה הזאת תתגלה באדם, אלא מתחילים לעורר אותה בו. האם לדעתך הסגנון התקיף הזה מוצדק?

תשובתי: אני לא חושב שאנחנו תוקפים, כי המניע העיקרי שלנו הוא לא לכפות על האדם את השיטה שלנו, אלא להזדהות יחד עימו בסבל, בחיסרון ובחלומותיו שלא התגשמו. אנחנו מצטערים ומזדהים איתו, מתחילים להבין את הסבל שהוא עובר ואת החסרונות שהוא מרגיש שהם תוצאה מחוסר אונים וחוסר תקווה.

הוא לא יודה בכך בפני עצמו, הוא מתחיל להתוודות בפנינו על חוסר הביטחון בסביבה, על מה שקורה לו, לילדיו ולנכדיו, על מזג האוויר. הוא מתלונן על הפסקות החשמל והמים, על חשבונות המים, החשמל והגז שעליו לשלם, וכולי. הוא לא שוכח על הפוליטיקה "הגדולה" – הפוליטיקה העולמית, כל מה שקורה בחדשות, על אף שזה לא נוגע לו.

בעיקרון, אם לוקחים את כל אלה בחשבון, מקבלים הרגשת חוסר תועלת, ייאוש, ריקנות וחוסר תכלית שבאים לידי ביטוי בתת ההכרה כטענות לכל דבר. נדמה לו שאם הוא יקבל את כל זה, אז הכול יסתדר. אבל אם מסמנים לו את המטרה ומסבירים ששום דבר לא נגמר, שלכל דבר יש מטרה והכול נפלא, אז המטרה הזאת תנצח ותכסה על כל הטענות שיש לו.

בוודאי שאנשים אינם מתים מרעב, אבל חסרים להם הדברים הבסיסיים ביותר. אנחנו רואים שבלתי אפשרי לסדר משהו עד שאנחנו מתקנים את עצמנו, מתחילים להתחבר ולחשוב אחד על השני. כי בעולם יש שפע, אבל יחד עם זאת במדינות מסוימות חצי מהאוכלוסייה סובלים מרעב וזה רק מפני שאנחנו לא מקושרים בינינו.

אסור להרגיע את עצמנו ולומר שאפשר לסדר את כל זה בדרך אחרת. לא, זה בלתי אפשרי! לכן, נכון להיום יציאתנו לעולם הפכה לצורך קיומי.

והעיקר הוא, המשבר שהגיע לכל תחומי החיים. אני רואה אותו לעומק והוא מעורר אצלי הרגשה מאוד לא נעימה, כי אם מסתכלים עליו במבט אובייקטיבי של האדם מן השורה הוא מהווה סכנה מתקרבת, צונאמי שמתקרב ועלול למחוק את כולנו. לכן, או שצפויים לנו ייסורים נוראיים שיאלצו את כולנו להיתקן או שההסברים שלנו ימנעו את הייסורים הללו ואנחנו נתחיל להיתקן עוד לפני שהם יגיעו. בעלי החיים מרגישים שצונאמי מתקרב ובורחים משם, אבל האגו שלנו אינו מאפשר לנו להרגיש את הבעיה מראש, הוא מוליך אותנו שולל ולוחש לנו שהכול בסדר!

בעלי החיים לא היו מסוגלים לשרוד כך. אנחנו נמצאים במצב יותר גרוע מהם מפני שאנחנו לא קשורים לטבע. כדי להתמזג עם הטבע צריכים להיות בתכונת ההשפעה, להביא את האגו שלנו לאיזון בעזרת התכונה הזאת. רק אז אנחנו נעלה לדרגת "משה" ונוכל לדבר עם הבורא.

אם נתחבר עם הטבע, אנחנו נוכל לפתור נכון את כל הבעיות ולהתקדם לטוב. אחרת האגו שלנו כל הזמן מבלבל אותנו. אנחנו הורסים לעצמנו את החיים. ועכשיו זה באמת מתחיל להיות מאיים. אני לא מנסה להפחיד אף אחד, כל זה כבר ידוע לכולם. האנשים פשוט התרגלו לרעיון שעלולה להתפתח מלחמה, שתהיינה בעיות, השמדה, מוות… אנחנו הפכנו להיות אדישים, בתנאי שהיום יתנו לנו לחיות בשקט ומחר – יהיה מה שיהיה. העולם שרוי בחוסר אונים מוחלט שאינו מאפשר לנו לעשות משהו עם החיים האלה, עם האנושות, עם כל מה שאנחנו השגנו ועוללנו.

מעולם, לאורך ההיסטוריה לא היה מצב שהאנשים לא רצו ללדת ילדים, לחשוב ולדאוג להם ושהילדים עוזבים את הוריהם ונוסעים הרחק מהם. אבל מצד שני יש גם קיצוניות אחרת, שאנשים מבוגרים (אינפנטילים) בני 30-40 חיים ביחד עם הוריהם ואינם מתכוונים להקים משפחה.

הגענו לשלב האחרון של התפתחות האגו שכבר זקוק לתיקון. לכן, הגיע הזמן שנספר לכל העולם על כך שיש בידינו לוחות הברית, שנרים מעט את מסכת הברזל ונחשוף בפני כולם את פנינו הזוהרות.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 30.09.2013

ידיעות קודמות בנושא:
החיים כמתנה יקרת ערך
ללמוד לחיות בעולם גלובלי
לקצר את הדרך הארוכה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest