חישוב מדויק

במאמר "השלום בעולם" בעל הסולם מתאר את מהות השינוי הצפוי, שיעלה את האנושות למדרגה חדשה:

"אמנם בהשקפה ראשונה נראית התכנית דמיונית, כדבר שלמעלה מהטבע האנושי. אבל כאשר נעמיק בדבר נמצא, שכל הסתירה – מקבלה לעצמו להשפעה לזולתו – אינה אלא פסיכולוגית בלבד. כי הקבלה העצמית, אף על פי שמתוארת אצלנו בצורות שונות… הרי כל אלו מוגדרים רק בשם אחד: "תענוג".

היום זה כבר ברור. כל הטבע שלנו, כל השכל והרגש שלנו, כל תא בגוף שלנו משתוקק למילוי. המילוי הזה יכול להיות מורגש כזרימה של כוחות חיוּת, אבל הוא יכול גם לקבל צורות אחרות, עד שהוא מגיע לרמה הפסיכולוגית, שבה אנחנו מגדירים אותו כתענוג. אם היד שלי מונחת על השולחן, אז אני הוא זה שנהנה ולא היד. כך או אחרת, המילוי עבורנו הוא תמיד התענוג. ורק אליו אנחנו משתוקקים כל הזמן.

מכאן נשאלת השאלה: אם החומר שלי רוצה רק למלא את עצמו כדי להרגיש תענוג, האם אני מסוגל להיות בקשר עם האחרים? האם אני מסוגל, בהתאם לדרישת הטבע, להשתתף בחיי המערכת הכללית ובמקביל לכך ליהנות? אם זה ניתן למימוש, כמו שבעל הסולם אומר שזה עניין פסיכולוגי, אז יכול להיות שאני אצליח להערים את עצמי. כי פסיכולוגיה היא עניין אנושי. בסופו של דבר, בכך שאבצע את דרישתו של הטבע, אני בעצמי איהנה ואגרום הנאה לאחרים במדרגת הקיום הגלובלית החדשה.

"איזו קבלה לעצמו משיג האדם בעולמנו, אם נניח שמשיג עשרים אחוז של תענוג בחייו, לעומת שמונים אחוז יסורים, הרי, כשנעמיד זה מול זה, ישארו שישים אחוז יסורים ללא שום תמורה".

אם האדם היה עושה חישוב נכון, הוא לא היה יכול לסבול את החיים האלה. בצורה הטבעית ביותר הוא היה מייד מסיים אותם. החשבון כאן הוא פשוט מאוד: "תענוג פחות ייסורים שווה…", שלאחריו מייד מגיעה התוצאה והמימוש המיידי. אבל אנחנו לא מבצעים את החישוב המדויק הזה, ולכן אנחנו ממשיכים לחיות.

"אמנם, כל האמור הוא חשבון פרטי, כשאדם עובד לשם עצמו, כי בחשבון כלל עולמי, הפרט מייצר יותר ממה שמקבל לקיומו ולהנאתו. אם כן ישתנה הכיוון, מקבלה עצמית להשפעה – או אז יהנה הפרט מכל התפוקה שמייצר, בלי יסורים מרובים".

אם אנחנו נעשה חישוב: כמה אפשר לקבל בחזרה מכל העולם עבור כל מה שאנחנו נותנים לו, אז באמת יהיה שווה לחיות.

אם כן, הכול תלוי בחישוב הברור, המדויק והשקוף: מה ייצא לי מהקבלה וההשפעה. ובעל הסולם מדבר כאן רק על החשבון הגשמי, ומתעלם מהחשבון הרוחני. בעולם שלנו, כל אחד, כך או אחרת, סובל ומשלים עם זה. אבל אם נראה לאדם בצורה מוחשית את כל ה"הכנסות" שלו לעומת כל ה"הוצאות" שלו, אז הוא יבין עד כמה אין לו שום דבר. לעומת זאת, במובן הרוחני, הוא יוכל לרשום על חשבונו את החיים הנצחיים, שכלל אינם ניתנים להשוואה עם הקיום הבהמי העלוב.

ולכן, נמצאת לפנינו בעיה פסיכולוגית, וברוח זו אנחנו צריכים להתייחס לתיקון העולם. כל החישובים האלה, כמו כל ההזדמנויות שנפתחות בזכות שיטת הקבלה, תלויות בחינוך. וזה אומר שאנחנו צריכים ליצור מערכת של חינוך והשכלה, ואז העולם, שנמצא במצב מיואש, יבין שהוא למעשה נמצא בנקודת הזינוק, על סף התחלה חדשה.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "השלום בעולם", 25.10.2011

ידיעות קודמות בנושא:
ממה מתחילות מהפכות
בעקבות הדינוזאורים?
בקבלה – לעולם לא נצליח

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/GoJNv

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest