קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: במה מתבטאת עבודת המדריך של החינוך האינטגרלי? האם גם המדריכים צריכים להתאחד בקבוצות?
תשובה: ראשית, מדובר במערכת אחידה שמכינה לא רק מדריכים אלא מנחים לפי אבחנות שמתבססת על רמות, על התמחויות וכדומה. הכוונה למחנכים, למורים, לעוזרים, לאלה שמפתחים את השיטה, את תוכנית העבודה.
סביבם מתרכזים הרבה אנשים שעוסקים ביצירת קליפים, סרטונים, מאמרים, ספרי לימוד, ספרות בנושא זה, שירים, מוסיקה, משחקים ועוד. במילים אחרות, מדובר לא רק בצוות מדריכים, אלא במפעל שלם שעוסק ביצור מומחים, שצריכים להבין את הקשר האינטגרלי בינם לבין עצמם, וכתוצאה מהקשר הזה הם יוצרים את מוצריהם.
המורים עצמם חייבים כל הזמן לקחת קורסים, לחלוק חוויות, להכין תחליף ראוי לעצמם וכוחות עבודה נוספים.
אז, כמובן, כל מדריך נמצא בקשר עם כולם. אגב, הוא נמצא במסגרת מאוד קשוחה: הוא חייב ללמוד וללמד. הוא חייב כל הזמן להביע את דעתו ולתת עצות ורעיונות לאותם האנשים שמייצרים את כל חומרי הלימוד. כלומר, יש להם עומס גדול, רציני, רבגוני בעבודה .
הערה: אמרנו שהקבוצה צריכה לכלול כמה עשרות אנשים. כמה מדריכים צריכים להיות בקבוצה אחת?
תשובה: הכול תלוי בסוג הלימוד. אם מדובר בקורס של השכלה ולא של חינוך, שבו מועברים השיעורים בצורה פרונטלית, בו נלמדים חומרים שונים, נצפים סרטי לימוד, אז מספיק שיהיה מדריך אחד, מפני שהשיעורים קשורים רק לחומר הלימוד.
במקרה שאנחנו מעורבים בדיונים, שיחות, בירורים, והקבוצה עצמה מתחלקת לתתי קבוצות: לשופטים ונשפטים, למאזינים פסיבים ואקטיבים וכו' (כשאנחנו מעלים איזשהי סצינה כמו משפט, או מארגנים משחק בתוך מספר קבוצות, או מחלקים את הקבוצה לקבוצת גברים וקבוצת נשים), אז יש צורך בכמה מנחים.
במקרים כאלה המדריך יכול להיות גם גבר וגם אישה, או אפילו כמה מדריכים יחד כדי לאזן את המערכת הזאת ולתת אפשרות לטפל בה באופן ראוי. משתמע מכך, שהכול תלוי בכמות העבודה, בנושא, בגודל הקבוצה, ברמת הקבוצה.
מתוך השיחה מס' 12 על החינוך האינטגרלי, 16.12.2011
ידיעות קודמות בנושא:
שיטה מעניינת
תעשייה של יצירה אינטגרלית
תמצא תעסוקה לכולם
