קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: הסדנאות על שיתוף הפעולה האינטגרלי ההדדי, זו עבודה פנימית די קשה. אנשים מתאמצים חזק מאוד, במיוחד כאשר נוצרת אצלם מיומנות של תקשורת אינטגרלית. על מה צריך להתכוונן?
תשובתי: לפני הסדנה צריך לכוון נכון את האדם: "תירגע. תסתכל על כולם עם חיוך. אפילו שבהתחלה החיוך הוא מלאכותי, ואחר כך תשתדל לחייך בצורה יותר טבעית ועוד יותר טבעית. תסתכל פנימה לתוך האדם שאיתו אתה משוחח. תנסה לאהוב אותו. תנסה להתקרב אליו".
כך לאט לאט אנחנו מכוונים את עצמנו לפני הסדנה, מפני שאנחנו רוצים למצוא בתוכנו תכונות חיוביות נוספות, שנסתרות איפה שהוא עמוק בתוכנו, אבל הטבע מגלה בנו רק את התכונות השליליות, ואנחנו רוצים לאזן אותן.
לכן צריך להתחיל מהכנות כאלה: בואו נחזיק ידיים כמו ילדים, נשיר שיר ילדים. זה מאוד משחרר. אתה מתאר לעצמך, שיושבים גברים ונשים בני חמישים, אנשים מכובדים ושרים שיר ילדים.
האדם צריך להשיל מעצמו מעמסה של דאגות, לנתק את עצמו ממה שיש לו בחברה, בעבודה ובבית. כי לכולם נעים לחזור לילדות חסרת הדאגות, שאותה כולנו זוכרים בחום, חוץ ממקרים מיוחדים.
לכן לעשות לאנשים הרפיה, לערוך איזה משחק קטן, להושיבם יחד בצורה כזאת שהם מלכתחילה יהיו אוהדים זה כלפי זה. חוץ מזה, אפשר פשוט לתת לכל אחד משימה: "תגיד משהו נעים על כולם", ומזה להתחיל את הסדנה.
מתוך שיחה על חינוך אינטגרלי, 02.04.2013
ידיעות קודמות בנושא:
העשרה הדדית
הכנה לסדנה
כיוון ל"מנגינת" הסדנה
