לטובת החיבור

שאלה: במפעל, בתוך קבוצה של שלושים גברים, נוצר סכסוך בנושא ייצור החומר. אנחנו הצענו לערוך סדנה אינטגרלית, שלמעשה פתרה את הבעיה. אבל האנשים נשארו עם הרגשה מעורבת. מצד אחד, זה היה נפלא, אבל, מצד שני, הם נשארו בחוסר סיפוק משום שלא הייתה להם הזדמנות להתקוטט ולריב זה עם זה.

תשובתי: זהו הרגל שקשה לאדם להיפטר ממנו.

שאלה: כיצד צריך להתייחס להרגל כזה? הרי לאדם יש צורך בכל זאת לחזור לשיטות הישנות.

תשובתי: לפי דעתי, דווקא אנשים שמממשים על עצמם את השיטה הזאת, יכולים להרשות לעצמם "להתפוצץ", לחשוף מעט מהאגו ההרסני. אני אפילו לא הייתי מכנה את זה "אגו", אלא שליטה על אחרים שנועדה לעורר חיבור עוד יותר גדול, שמוחק את כל ההרגשות והזיכרונות הישנים.

צריך לשחרר את האנרגיה השלילית שמצטברת בפנים, דווקא מנקודת המבט של החיבור.

שאלה: האם הדחף הזה צריך להשתחרר בתוך המעגל האינטגרלי, או שקודם האדם משחרר את הרגשות במצב הרגיל ורק אחר כך דנים על התנהגותו במעגלים.

תשובתי: מוטב שהרגשות של האדם יתגלו במעגל. אז יתר המשתתפים ילמדו מכך ויעזרו לו לפתור את הסכסוך יותר מהר, יעזרו לאנרגיה השלילית להשתחרר. אבל זה במקרים יוצאי דופן, לא נראה לי שזה צריך להפוך להרגל.

בהדרגה האדם ילמד להשתלט על האגו שלו, עד שהוא יראה בו כוח מוליד חיובי שבזכותו הוא נכנס למגע עוד יותר גדול, לקשר אינטגרלי חזק יותר עם הסביבה. ולכן, האגו הוא כוח שכל הזמן מעלה את האדם, והוא רק דואג לבנות מעליו את החיבור.

ובסופו של דבר, יוצא, שהאדם כלול כביכול משני כוחות:

• מהכוח החיובי הכללי שהאדם מפתח ומשתדל כל הזמן לשלב בעוצמה יותר ויותר גדולה, בציבור יותר ויותר רחב, יחד עם האחרים.

• מהאגו האינדיבידואלי שכל הזמן בוער בתוכו.

וככל שאנחנו מתקדמים, אנחנו מרגישים יותר ויותר את שני הכוחות הללו. אבל רק בזכותם אנחנו עולים ומתחילים לזהות באיזה עולם נהדר ועשיר אנחנו חיים.

כי הודות ל"סכסוך" בין הביטוי השלילי של האגו שלנו לביטוי החיובי של החברה, אנחנו מתחילים לפתע להרגיש עולם שונה לגמרי, את עצמנו ואת האחרים לגמרי שונים. אנחנו מתחילים להבין שהעולם נברא באופן הרבה יותר מרשים, רחב, עמוק, הוא מקבל עומק נוסף, דווקא מפני שבכל אחד מאיתנו מתגלים שני כוחות הפוכים: כוח אינדיבידואלי וכוח חברתי.

התייחסות: מהניסיון עולה, שבדרך כלל אותם האנשים גורמים לסכסוכים הללו. אותו אדם מתלהט, מתפוצץ ומתבטא פעם אחר פעם.

תשובתי: זה צריך להיות במינון מדוּד מראש. הכול צריך להיות רק לטובת החיבור. לכן, אסור לאפשר הגזמות שפוגעות בחיבור במשך הסדנה.

מתוך שיחה על החינוך האינטגרלי, 02.04.2013

ידיעות קודמות בנושא:
על הר געש רותח
ה"צימוק" שבדיונים האינטגרלים
האדם, בהרמוניה עם האינטגרליות של הטבע