קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: לאחד מהחברים שלנו, אדם מבוגר, מאוד רגשי, החלו בעיות בשינה. הוא פנה למומחים והם נתנו לו תרופת הרגעה, ריטלין. זה פשוט הדהים אותי. הבעיה שלו היא, שלפי טבעו הוא מביע מספיק את עצמו, אולם הרופא "מכה" בו עוד יותר חזק.
האם לאדם כזה רעשני, מתפרץ מטבעו, בכל מקרה צריך לתת מקום בחברה כדי שהוא יממש את עצמו?
תשובתי: אם אתה תכוון אותו בצורה נכונה לעבודה הקבוצתית, אז הוא ירגיש ממנה כזה כוח, כזה ארגון חם, שלא יהיה לו קשה בכלל להגביל את עצמו, ולמישהו אחר לא יהיה קשה להיכלל באופן פעיל בדיון. זה מתרחש בצורה אוטומטית, תחת השפעת השדה הכללי כל אחד הופך להיות חלקיק שווה ערך. לכן, כאן לא נדרש שום לחץ והגבלה. אנחנו מבינים שבידי הרופאים המומחים אין יותר שום דבר, הם רושמים את הריטלין באופן אוטומטי, ובזה בעצם מסתכם המקצוע שלהם, אם אפשר לכנותו היום בשם הזה.
צריך להושיב את האנשים יחד במעגל, לתת כוונה נכונה, כיוון, הדרכה, לעקוב שהם יתחילו להתנהג בצורה של גל כלפי הקבוצה, פעם למעלה ופעם למטה. איך אתה שופך שמנת ומתחיל להקציף אותה כדי לקבל חמאה, כך כל אחד מהם עושה כאלה תנועות: מעל לחברה, מתחת חברה, מעל לחברה, מתחת לחברה. ופתאום נוצר ביניהם גוף חדש, שיש לו חיים חדשים לגמרי. והם, בזה שמרגישים את עצמם בתוכם, מתחילים להרגיש שזה משהו חדש, שזה השלב הבא של ההתפתחות שלי, ואני נמצא בתוכו. אני משייך את עצמי לא לגוף שלי, אלא לגוף הכללי שאותו הולדנו יחד, ושם אני כבר לא אופטימיסט, רתחן, מלנכולי, אדיש, אלא פשוט כולל בתוכי את הכול. כל התכונות יחד, זה הכול אני.
מתוך שיחה על חינוך אינטגרלי, תוכנית 32, 24.05.2012
ידיעות קודמות בנושא:
רתחן, הגיבור של זמנינו
מזג, אסטרולוגיה, אינטגרליות…
קבלה, אסטרולוגיה ומערכת גלובלית
הסבר מוחשי ויפייפה