קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
ארבעה סוגי המזג של האדם תואמים לד' בחינות התפתחות האגו.
לכן אדיש, זהו אגו מואט, כבד, פשוט, יחסי, פרימיטיבי. אדם יכול להיות מדען גדול, אבל ההתגלמות החיצונית שלו, הקצב שלו, התדירות הפנימית, היא מסוג כזה. אחר כך בא האופטימי, אחר כך המלנכולי ואחר כך כבר הרתחן.
כשאנחנו חוקרים את ד' הבחינות של התפתחות האגו, אז הן מסתדרות באופן זהה בדיוק –
הבחינה הראשונה היא פאסיבית, בחינה ב', זה חיפוש ההופכיות לבחינה פאסיבית, בחינה ג' זה כבר המימוש החלקי וההרגשה של החיסרון במימוש הזה. ורק הבחינה האחרונה מהווה רצון באמת מפותח בפני עצמו.
אבל בעיקרון, כל אחד מהשלבים האלה כולל בתוכו גם את כל השלבים. לכן נאמר, שישנן ד' בחינות, ואם מחלקים אותן לעוד ארבע, אז יש שש עשרה.
הרצון הגדול ביותר זה הרתחן. אבל זה רק אם מדובר על רצונות "נטו",
ובשום פנים ואופן לא על ה"צבע" של הרצונות האלה. גם צייר וגם מסגר יכולים להיות בבחינת "רתחן".
שאלה: אם הבחינה האחרונה זה רתחן, אז אפשר להניח שעכשיו אנחנו נמצאים כשהסוג הזה של התגובה הוא השולט.
תשובתי: כן, הוא באמת שולט. אבל העניין הוא שהמתח הפנימי שמרגיש הרתחן, שלא רואה על מה אפשר להינעל, מחייב אותו לשכב על הספה. קיים בו חוסר איזון פנימי גדול, דאגה עם אפטיה חיצונית מוחלטת. בזה מתגלה עכשיו הרתחן.
לכן, אם נסתכל עליו מהצד, אז אפשר לומר: "איזה רתחן הוא? – רתחן רץ מפינה לפינה, מתרוצץ, לא יודע מה למצוא". אבל אין לו לאן להתרוצץ, ההתרוצצות שלו היא פנימית, מפני שמבחוץ הוא לא רואה שום מטרה. מתרחש בו עימות בין המצב הפנימי והמצב החיצוני שלו.
האנשים האלה הם הכי רגישים. רתחן, הוא יוצר, נשא של רצון ענק בתוכו, לא מגשים אלא הנשא. לכן בקבוצה צריכים להיאסף יחד אנשים מכל סוגי המזג, כדי שבסופו של דבר מתוך השילוב שלהם יוכל להיוולד משהו. לכן הרתחנים, הם חיוניים.
מתוך שיחה על חינוך אינטגרלי, תוכנית 32, 24.05.2012
ידיעות קודמות בנושא:
קבלה, אסטרולוגיה ומערכת גלובלית
ולא צריך שום תרופות הרגעה…
מזג, אסטרולוגיה, אינטגרליות…
