התפתחות נסתרת של הנשמה

לאחר שנפתחה באדם הנקודה שבלב, אפילו אם היא שחורה ואין בה שום אור, שום מילוי, הוא מבין שהיא מדברת על משהו נעלה מאשר העולם הזה. הוא סבור שעדיף להימצא במצב כזה של חוסר וודאות, דיכאון, מאשר במצב הבהמי של העולם שלנו.

אז האדם מתחיל להקדיש זמן להתפתחות הרוחנית שלו. הנקודה השחורה מגלה בו בהדרגה כל מיני אפשריות לנוע לכיוון זה או אחר. כלומר האדם משתוקק לרוחניות, אחר כך הוא מנסה לגשת לזה או מנקודת מבט מדעית, או מנקודת מבט מיסטית או רגשית. באופן כללי, הוא עושה את כל מה שממליצים המקובלים הגדולים, בעל הסולם ורב"ש:  קורא הרבה, לומד. אבל בכל מקרה הוא נע קדימה לאט מאוד, למעשה ללא שינויים גדולים.

מתרחש תהליך הצטברות פנימית של מידע, הרגשות, שבינתיים לא מובן לו. בדומה לתהליך של קליטת זרע ברחם והתפתחות שלו בתוך הרחם שנסתר מאיתנו לחלוטין ורק אחר כך אנחנו מבחינים בתוצאה, אותו דבר קורה גם איתנו.

הבעיה שההתפתחות הרוחנית של האדם יכולה להימשך שנים רבות. בסיכומו של דבר, התפקחות, הכרה, הרגשה, זו גם עדיין לא לידה רוחנית, אלא רק שלב מסוים שבו האדם מרגיש שהוא נמצא בעליון, אבל עדיין לא מבין, מה מתרחש איתו.

מתוך שיעור וירטואלי, 16.02.2020