התיאוריה והניסוי במדע הרוחני

האם גם במדע חכמת הקבלה יש חלוקה לתיאוריה, ניסוי והוכחה כמו במדע הרגיל?

יש ודאי, האדם לומד לפי ספרי המקובלים, הספרים מלמדים אותו מה עליו לעשות, אבל הוא ה"מעבדה" עצמה. על ידי הספרים המורה והקבוצה, עליו להגיע לתכונת ההשפעה. לשם כך הוא צריך כמה אנשים נוספים שהקשר ביניהם הופך להיות לאותה מעבדה. כל אחד מאותם אנשים עושה "צמצום" על האגו שלו. הם סוגרים את "הרצון לקבל", שבו הם מרגישים את העולם הזה בפְנים, ומשתמשים בו רק כדי להתקיים. זה נקרא "לא יגונה ולא ישובח", ואת כל הכוח שלהם הם משקיעים בקשר ביניהם. במצב כזה הם מגיעים לבניית מרכז ביניהם, מרכז הקבוצה. מרכז הקבוצה הוא סכום האינטגרל מאחד עד עשר. כלומר, הם בונים סכום של רצונות, תפיסה, נטייה. אלה תרי"ג רצונות, מאפס עד עשרה אנשים, בכל אחד יש תרי"ג רצונות. במידה שבה הם מסוגלים להביא את עצמם לחיבור על פני תרי"ג הרצונות שיש בכל אחד ואחד, יש להם תפיסה. התוצאה תהיה במאה עשרים וחמש מדרגות.

מה התיאוריה ומה הניסוי?

התיאוריה זו הקריאה בספרי המקור. התהליך בנוי משלבים:

א' – הם מחליטים שהם מתחברים ואז עושים על עצמם צמצום. זאת אומרת, את כל הכוונות, את כל הרצונות, את כל מה שיש להם הם מכוונים רק כדי להתחבר יחד, כדי להתמוסס, כדי לאבד את עצמם בתוך החיבור.

ב' – חיבור במרכז הקבוצה.

ג' – רצון אחד של כולם.

ד' – קבלת המאור המחזיר למוטב.

התוצאה של הכול זה המאור המחזיר למוטב שמתקן אותם, "עושה" מהם כלי אחד, ואז בכלי הזה הם מגלים את המדרגות מאחת עד מאה עשרים וחמש. הכול תלוי במידה שבה הם מסוגלים לעשות צמצום, חיבור ולמשוך את המאור המחזיר למוטב. הם בעצמם כביכול נעלמים ומה שמתגלה מתגלה, מתגלה כלי אחד. חכמת הקבלה כל הזמן מוכיחה את קיום האחד הזה יותר ויותר. השגת האיחוד האמיתית, זו חכמת הקבלה.

הניסוי זה הקשר, החיבור שמנסים להשיג כל הזמן. כשהאדם מגלה את האחד, הוא מגלה בתוך אחד הזה את השורש של כל הבריאה. מכנים אותו "כוח עליון", הקודם, הקדום. אנחנו מגלים אותו כל פעם שאנחנו מתחברים. כלומר, יש מאה עשרים וחמש מדרגות השגה של הכוח עליון. אמנם זה כוח עליון אחד, אבל האדם מגלה אותו באופן שונה מאוד בכל מדרגה, כי הוא מגלה אותו במידה שבה הוא יכול להתחבר עם האחרים. כלומר, הוא כל פעם נראה לאדם אחרת.

מתוך "עולמות נפגשים" – מדע וקבלה: 16/05/2014