השתוקקו והשיגו

laitman_2009-11-29_0032_70.jpg

זוהר: פרשת בשלח, סעיף רי"ב: ובשעה ההיא שיצא לרדת לארץ להתלבש בגוף בזרע לוי, התתקנו תכ"ה נרות למלך שהוא ז"א, ותכ"ה חקיקות ממונים לוו את רוח ההוא דמשה למקומו. כשיצא לעולם האירה ה', שהיא השכינה, בפניו, והבית נתמלא מן הזיו שלה.

אני קורא בספר הזוהר ואינני מבין אף מילה. יכול להיות, שאינני יודע עברית, ואפילו אם אני יודע מילים, אז אינני מבין על מה הן מדברות. אפילו אם ידועים לי הציטוטים של המקובלים, אז מאיפה אני יכול לדעת על מה הם מדברים? הם מספרים על מציאות שונה לגמרי שאין לי שמץ של מושׂג עליה.

כשאנחנו קוראים את ספר הזוהר, איננו יודעים שום דבר. אנחנו רק רוצים שכל מה שקראנו בספר הזה, יתגלם בנו. המקובלים, מחברי ספר הזוהר, רבי שמעון ותלמידיו, שגילו ביניהם קשר חזק ונכון כל כך, השׂיגו את הרגשת עולם אין סוף, ותיארו בספר הזה את השׂגותיהם, בדומה לאדם שמטייל ומתאר את כל מה שמרגיש ורואה מסביב. כך המקובלים כותבים על העולם העליון, ואין להם שום בעיה עם זה כי הרי הם נמצאים בתוכו.

אין כאן שום חכמות. חכמה של הקבלה זה אור החכמה המתלבש באור החסדים. זוהי ראייה, התבוננות. וגם אנחנו צריכים להשתוקק לזה, ואז נבין על מה מדובר בספר הזוהר. לכן לא צריך להיות חכם, לא צריך להיות מדען, אלא צריך להשתוקק לשינוי עצמי, כדי להרגיש את מה שהעביר לנו רבי שמעון.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 29.10.2010

ידיעות קודמות בנושא:
ספר הזוהר – שער כלפי מעלה
התרופה החזקה והמשפיעה ביותר
שהזוהר יחיה בתוכי

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/tK1FR

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest