קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אני לומד אצלך מספר שנים וכל הזמן משתנה אצלי ההבנה של מושגים קבליים. ככל הנראה המילה "שנאה" היא גם מושג קבלי. כיצד המושג הזה משתנה אצל האדם במהלך ההתפתחות הרוחנית?
תשובתי: בדרך כלל בחכמת הקבלה משתמשים במונח "דחייה". כלומר לא רגש השנאה עצמו, אלא התגובה עליו, הפעולה שלו.
שאלה: האם המטרה שלנו היא להשיג את הבורא שהוא עצמו זו תכונת האהבה?
תשובתי: מטרת ההתפתחות שלנו היא להשיג את הבורא או את האהבה הכוללת, שזה אותו הדבר.
שאלה: בשביל מה הבורא שהוא אוהב מעורר בי שנאה נוראית, זעם, כעס כלפיו?
תשובתי: כדי שתתנגד לרגשות הללו, תתגבר עליהם ותביא את עצמך למצב של אהבה חלוטה.
שאלה: האם אהבה ושנאה תואמים למושגים חסד וצדק?
תשובתי: לא. חסד וצדק, שנאה ואהבה, אלה קטגוריות שונות מאוד שאותם נלמד לחבר בהמשך ובכך נפתח את הנשמה שלנו. כלומר בזה שנוסיף קצת שנאה, קצת אהבה, קצת מכל תכונה, תלוי באלו נסיבות ובאיזה שילובים.
הערה: משיטת חכמת הקבלה נובע שאם אדם נמצא על אי בודד הוא לא יכול לגלות את הבורא כי אין לו את מי לאהוב או לשנוא.
תשובתי: וודאי שהוא לא יכול. אלא אם כן הקופים יקבלו אותו לעשירייה שלהם. אדם אחד בפני עצמו, זה לא אדם.
שאלה: האם אפשר לאהוב אחרים ללא אהבה עצמית?
תשובתי: לא, בלתי אפשרי. אפשר לאהוב אחרים רק כאשר אתה אוהב את עצמך.
שאלה: האם אפשר לומר שמעבר מאהבה עצמית לאהבה כלפי עשירייה, זו אמפתיה או השלכה?
תשובתי: לא. לא צריך את ההגדרות האלה! הן לא נותנות שום דבר. אתה רק תתבלבל תחשוב שאנחנו מבינים זה את זה. אין מושגים כאלה בחכמת הקבלה.
שאלה: מיהו הזולת: אדם אחד, עשירייה או כל העולם?
תשובתי: זולת, זו עשירייה, לא פחות. רצוי עשירייה.
שאלה: אנחנו כל הזמן מדברים על שני ניגודים, אהבה ושנאה. האם קיים מצב ביניים, שבו יש לנו בחירה חופשית?
תשובתי: החופש נמצא דווקא בין אהבה לשנאה. זה מה שנקרא "שליש אמצעי דתפארת".
מתוך שיעור בשפה הרוסית, 29.12.2019
