הנגיף חשף בעיות במשפחה

שאלה: נגיף הקורונה הכניס את האנושות למסגרת המשפחה ורבים גילו שהם מרוחקים זה מזה. האם זה יכול לחייב אותנו להרהר ולחשוב על התופעה שמביאה לטרגדיות ביחסים בין אנשים קרובים?

תשובתי: בוודאי. אנשים שבקושי בילו זה עם זה שעה שעתיים ביממה, פתאום מצאו את עצמם נאלצים לתקשר כל היממה. זה נורא! לא היינו רגילים לזה, לא חונכנו בצורה כזאת. מצד שני חווינו את זה, איך שהוא השתפשפנו הכרנו זה את זה. יכול להיות, שבמשך שנים אפילו לא הכרנו זה את זה כפי שהכרנו בתקופה הזו, לכן בואו נסתכל על המצב בצורה חיובית.

נגיף הקורונה יצר עבורנו את כל התנאים להכיר את כל המשפחה, כעת עלינו להשוות בצורה נכונה את מה שהיה לפני הנגיף ומה שיש היום. אני יוצא לעבודה, חוזר לחיק המשפחה, האם אני רואה את אותו דבר או לא?

זה היה הכרחי כדי שנסדיר בינינו יחסים שהיו חסרים לנו לפני שהנגיף חדר לחיינו, עכשיו אנחנו יכולים לתאר אותם לעצמנו מפני שאי אפשר לברוח מהמשפחה. לכן הנגיף העניק לנו מתנה גדולה מאוד, כאשר בעל כורחנו הכניס וכלא אותנו בדירה אחת. יש כאן צורך במה שאף פעם לא עסקנו בו, בפרט, בעבודה פסיכולוגית וחברתית עם האוכלוסייה. לא הכנו את האנשים לחיי משפחה, למשל לא הכנו את הגבר לתפקיד אב ובעל.

אני מכיר ויודע את זה על עצמי. לכן אני, למשל עשיתי הרבה טעויות בחיים המשפחתיים, וכך גם אשתי, מצידה לכן הילדים לא קיבלו את החינוך המתאים. כלומר זו בעיה מורכבת, שאותה עלינו לפתור.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 03.05.2020