דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / המדע של המימד העליון

המדע של המימד העליון

ספר הזוהר, מאמר "כי בכל חכמי הגויים מאין כמוך", פסקה 161: "…כי בכל חכמי הגויים ובכל מלכותם, אין מי שישיג אותך."

אנחנו קיימים בתוך מציאות מסוימת. יש שתי גישות לתפיסת המציאות. גישה אחת, היא גישה מדעית.

על פי הגישה הזאת, דרך החושים שלנו וגם המכשירים שאנחנו בונים כדי להרחיב את החושים שלנו לעומק ולרוחב, אנחנו משיגים את המציאות שניתן לנו להרגיש בחמשת החושים הגופניים, הארציים שלנו, שקיימים גם אצל בעלי החיים.

חקר המציאות כמו שהיא מתגלה בחושים שלנו, נקרא "מדע". היסוד של המדע הוא הפילוסופיה, הגישה של האדם לתפיסת המציאות. הכוונה היא לא לפילוסופיה של היום, שהיא כבר הפכה למילת גנאי, משום שאין לה שום יסוד ממשי, אלא לפילוסופיה המקורית, כמו שהיא הייתה אז. לכן ישנו תואר אקדמי בכל המקצועות שנקרא Ph.d (דוקטור לפילוסופיה Doctor of Philosophy), שזה היסוד של כל המדעים.

במאמר הזה, הזוהר מדבר על הגישה הפילוסופית, כלומר, על הגישה המדעית של כל אדם ואדם לעולם ולחיים בעולם הזה, לרצון לקבל שלו, לרצון להשפיע שלו, לבורא, לנבראים, לכל דבר – אבל בצורה בריאה, בצורה שהאדם יכול להשיג בשכל וברגש שלו. זוהי הגישה שנקראת "פילוסופיה". אי אפשר להפריך אותה, הרי אנחנו מרגישים, רואים, בודקים, ומודדים, כל זה קיים לפנינו.

אולם, יש גישה אחרת. אם הפילוסופיה כמדע פתאום יוצאת מעבר לגבולות שלה ומתחילה לדבר על תופעות שאינן נתפסות בחושים שלנו, היא מפסיקה להיות מדע והופכת לאיזו מיסטיקה שאותה אנו מכנים היום "פילוסופיה". זאת אומרת, זו היא פילוסופיה ללא שום בסיס אמיתי וללא שום בדיקה מעשית.

אם מדובר במשהו שיוצא מעבר לחושים שלנו, במקור החיים, במה שקורה לפני הלידה ואחרי המוות, במערכת ההנהגה וההשגחה – זה כבר לא בגבולות של המדע הארצי, כלומר, של הפילוסופיה, ואסור לה לדבר על זה, זה בכלל לא התחום שלה.

זה כבר המקום של חכמת הקבלה. חכמת הקבלה היא מדע עבור מי שמפתח בתוכו חושים נוספים, ובחושים האלה הוא בודק, חוקר, ומתוך המחקר שלו בונה מדע חדש בנוסף למדעים הארציים שאותם אנחנו מפתחים בעזרת חמשת החושים שיש לנו.

האנושות מתפתחת, ועל ידי חמשת החושים רוצה לגלות ולהשתמש בכל מה שרק אפשר – עד שהיא רואה שכל מה שהיא משיגה, בסופו של דבר מביא אותה למשבר, לשבירה. אלה החיים שלנו.

ואז האנושות מתחילה לגשש ולבדוק, האם יש כאן משהו שאנחנו לא לוקחים בחשבון, שאנחנו לא יודעים עם מי אנחנו נמצאים בקשר, מי מנהל אותנו, מדוע קורים לנו כל מיני מקרים וכן הלאה. אנחנו צריכים נתונים נוספים על המצב שבו אנחנו נמצאים. הנתונים הללו אינם מתגלים לנו בחמשת החושים שלנו. אז מה לעשות?

לכן מצד אחד, מתפתחות מיסטיקות, דתות ואמונות למיניהן, כי אנשים מחפשים במה אפשר להיעזר. ומצד שני, כבר מתגלה חכמת הקבלה, כי היא הופכת לנחוצה, והיא מזמינה את האנושות להכיר את אותה המציאות שאנחנו לא תופסים בחמשת החושים שלנו.

אנחנו נוכל להשיג אותה אם נפתח בתוכנו חוש נוסף, שהוא לא החוש הנוסף לחמשת החושים המוכרים לנו, אלא גישה אחרת לתפיסת המציאות: לא שאני בולע את הכול ובודק את הכול בתוכי, אלא אני יכול לצאת מחוצה לי ולא להיות תלוי בגוף שלי, ברצון ליהנות שלי שמצייר לי את הגוף. אני יוצא ממנו ובודק את המציאות כמו שהיא. אז אני לא רואה את הגופים, ואני לא רואה את המציאות כמו שהיא מצטיירת לי דרך חמשת החושים שלי. ואז העולם הופך לאור אין סוף.

על זה מדברת חכמת הקבלה. היא מדברת באותה הצורה כמו הפילוסופיה, אבל היא מגדירה בדיוק איפה החלק המדעי, הפילוסופי, כמו שהפילוסופיה הייתה פעם, ולא פלפולים חסרי תועלת, ואיפה ההמשך של המדע, זאת אומרת, חכמת הקבלה שחודרת לתחום שאותה החושים הארציים שלנו אינם יכולים לגלות.

מתוך השיעור על "הקדמת ספר הזוהר", 06.07.2014

ידיעות קודמות בנושא:
כל אחד קצת פילוסוף
חכמת הקבלה והפילוסופיה: למי המילה האחרונה?
הפילוסופיה: בית ללא יסודות

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/iin4l

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest