המְרפֵא הטוב ביותר

כנס החינוך האינטגרלי, סדנה מס' 5

שאלה: לפני תשע שנים אתה ייעצת לנו לא לדבר על המצבים שלנו. לאט לאט אנחנו גדלנו ועכשיו אנחנו מקבלים רשות לדבר עליהם בסדנאות.

תשובתי: אבל יחד עם זה, אני מניח שאתם תדברו רק על מה שמועיל לקבוצה, ולא סתם כך תשפכו החוצה את כל המצבים שלכם. כי אתם צריכים להיות אחראיים כלפי הקבוצה, להעלות אותה, אפילו בניגוד למה שאתם מרגישים באותו הזמן.

אתם יכולים לבוא לקבוצה ולבקש שהחברים שלכם ישבו איתכם: "חברים, אני מרגיש רע, רק שאני לא מצליח להבין ממה". הקבוצה כמו רופא, יכולה לעזור לכם לעשות בירור בתוככם. היא צריכה לכלול אתכם בתוכה, להתחיל לקבוע את האבחון שלכם, למה אתם מרגישים רע. לא צריכים להיות שום סודות. אף אחד לא מבקש מאיתנו לספר על פרטים אינטימיים, אנחנו מדברים על פרטים רוחניים ואת כל הבהמיות משאירים בצד.

כאשר אנחנו מתקדמים קדימה, אז הבעיות הגשמיות, ואפילו לא הרוחניות, משפיעות על ההתקדמות הרוחנית שלנו. במקרה כזה, אנחנו צריכים לדון עליהן עם החברים. אנחנו צריכים לברר את זה כדי להיות מקושרים בינינו ברמה הרוחנית.

אתם לא חייבים לספר את מה שיש עמוק בפנים על ליבכם, אתם שומרים על זה רק בשביל הבורא. אבל איזה שהן ספקות, בעיות, ירידות, אפשר לברר בקבוצה, והחברים יתמכו בכם, יעודדו, יעוררו וירימו אתכם.

כאשר החברים מרגישים שאתם נמצאים במצב לא כל כך טוב, הם חייבים לקחת אתכם למעלה, על הידיים, כמו שלוקחים תינוק. קצת לנדנד, להרגיע, לתת איזה שהוא "מוצץ", לשבת ביחד, לשוחח.

המצבים שלכם, הם לא שלכם. אתם צריכים להרגיש באיזה מצב נמצאת הקבוצה והאם אתם נמצאים יחד איתה. תיישרו את עצמכם לפי הכיוון הזה, המגמה הזאת, אל תחשבו על שום דבר אחר. תשתדלו מהבוקר ועד הערב לדאוג לקבוצה במחשבות: איך הם מסתדרים שם, האם אוחזים זה בזה? האם אני יכול לעזור להם במשהו? אולי להתקשר אליהם? אולי לעשות עוד משהו? תשדלו להרגיל את עצמכם למצב הזה של דאגה, כמו שאימא דואגת לילדיה.

כך אתם באופן אישי מסירים לעצמכם את כל ההשפעות השליליות. בשביל מה הבורא צריך לשלוח לכם אותן ולגלות בכם את האגו, אם אתם, בזה שמקדימים את האגו, מחפשים איך להיות מקושרים יותר עם החברים? הרי האגו מתעורר בנו רק לקשר ולשיתוף גדולים יותר עם הקבוצה, ואתם גם כך הולכים לקראת הקשר והשיתוף הזה. לכן אתם אף פעם לא תרגישו שום השפעות שליליות. אתם מחפשים בעצמכם, כמו אותו זקן כפוף שאיבד משהו ברחוב.

תנסו לחנך ולהטמיע את המצב הזה בתוככם ואתם תראו איך הכול פתאום יתחיל ללכת באופן חלק. תפנו את הראש שלכם מכל שאר הבעיות, עד כמה שזה אפשרי, ותתחילו לעסוק רק בדאגה הזאת, ואז 99% מהבעיות ייפתרו.

מתוך סדנה מס' 5 בכנס החינוך האינטגרלי, 04.02.2014

ידיעות קודמות בנושא:
הבעיות עוזרות לנו בזה שהן מפריעות
הפלוגה לא הבחינה באובדן של לוחם…
שהקבוצה תספוג את כולי