קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
"צרעת, פירושה סגירה. כי סוגר אורות העליונים ואינו פותח. וכשהוא סוגר ואינו פותח, נקרא נגע.
שכתוב, נגע צרעת כי תהיה באדם. באדם ממש, בז"א, הוי"ה במילוי אותיות א', שבגי' אדם. ומכאן יורד לאדם התחתון שגרם לזה, וסותם אורו, ונמצא נגע לכל, מאותה סגירת האורות." (ספר הזוהר עם פירוש "הסולם", פרשת "תזריע", סעיף 91)
הכול תלוי בזה, עד כמה אנחנו יכולים להעלות את ההשתוקקויות, הבקשות והתפילות הנכונות שלנו לתיקון ל"זעיר אנפין".
על ידי האיחוד אנחנו עולים ל"מלכות", שמתוכה אנחנו יכולים להתחיל להעלות את הבקשה שלנו ל"זעיר אנפין", למדרגה הבאה, ל"פרצוף" יותר עליון, למערכת יותר עליונה. בזה שאנחנו מתחברים אליה אנחנו מזמינים את הירידה של האור העליון עלינו.
אבל האינטנסיביות של ירידתו תלויה בזה, עד כמה נכון אנחנו מזמינים אותה, כי אנחנו נמצאים למטה, בעולמות בי"ע דטומאה. האגו שבתוכנו כל הזמן עובד, מבעבע, סוחב לכל הכיוונים ולכן יוצא, שבכל רגע אנחנו עלולים להפסיק את תפילתנו להתקדמות וליפול.
במקרה הזה בין "מלכות" ו"זעיר אנפין" מתרחשים מגעים לא בטוחים, לא ברורים, ואנחנו אשמים בזה. נוצר איום של נפל, הפלה: הפסקת התפתחות העוּבָּר.
שאלה: מה זה אומר עלייה ל"מלכות" וממנה המשך עלייה ל"זעיר אנפין"?
תשובתי: העלייה ל"מלכות" ממומשת על ידי הקשר בין החברים. אם אנחנו מתחברים בצורה נכונה בינינו, אז אנחנו יוצרים את ה"מלכות" שמתוכה מעלים ל"זעיר אנפין" את הרצון הכללי המשותף שלנו כאחד שלם.
"זעיר אנפין", זה הבורא. העלייה מ"מלכות" ל"זעיר אנפין" זה הידמות לבורא, דבקות עימו, כאשר בזה שאנחנו הופכים לאחד שלם כללי באיחוד שלנו אנחנו הולכים לאיחוד עם הבורא.
ביחס לאותם האנשים שהתאספו יחד ויצרו ביניהם אחד שלם או נשמה כללית, הדמות של הבורא נקראת "אדם".
שאלה: במילים אחרות, תחילה מהרצונות נוצר עולם ובו כבר נולד האדם?
תשובתי: לא. כאשר הרצונות שלנו תוך התכללות הדדית זה בזה הופכים לאחד שלם, כך שביניהם נעלם כל הבדל, אז הרצון הכללי המשותף הזה עולה גבוה יותר בבקשה שלנו להידמות לבורא כדי להפוך להיות אדם או בני אדם.
מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 12.02.2014
ידיעות קודמות בנושא:
מאין יבוא עזרי?
בעולם האצילות, כלומר, אצלו בבית
"אדם" לפי חוקי המערכת האינטגרלית
