הכְוונה תמידית למטרה

מתוך הכנס בנובוסיבירסק, שיעור מס' 6

שאלה: אני שוחחתי עם הרבה חברים והגעתי למסקנה, שלכל הקבוצות קיימת אותה הבעיה: אין הבנה משותפת של המטרה. כל אחד סבור אחרת, והניגודים האלה קורעים את הקבוצה מבפנים. איך אפשר להגיע להבנה משותפת של המטרה?

תשובתי: המטרה צריכה כל הזמן להשתנות. כדי לפגוע בה בצורה נכונה, אנחנו צריכים כל הזמן לברר אותה, כמו את מסלול המעוף של הטיל. אחרת אי אפשר לפגוע במטרה. כך זה יימשך עד הסוף, עד לגמר התיקון.

לכן לא תהיה לנו שום כוונת ברורה, אלא פשוט בירורים תמידיים. אבל הבירור חייב להיות במעגל, בזמן הסדנאות, בזמן של ההתקרבות ושל האיחוד הכוללים. אחרת, לא ייצא שום דבר.

הבורא מסדר לנו כל מיני הבנות של המטרה: מה זה אומר דבקות עימו, התקרבות אליו, כוונון אליו, מה זה אומר הוא עצמו, תכונת ההשפעה, "אמונה למעלה מהדעת". זה נעשה בכוונה, כדי שאנחנו נברר הכול ולא נתבלבל בזה.

שאלה: כלומר, צריכה להיות עבודה תמידית בקבוצה?

תשובתי: ודאי! כוונון תמידי לבורא. והבורא, התכונה הזאת, כל פעם ייראה בצורה חדשה, איך הוא מתגלה בנו, איפה, מחוצה לנו, בתוכנו, בקבוצה, בינינו ובאיזו צורה. כל הזמן צריך לברר את זה, עד שנתייצב על הכוונת. התייצבת, אז אתה כבר מתחיל לברר פנימית את כל המרכיבים האפשריים של המצב הזה.

חוץ מזה, כל הדרך כלפי מעלה, זה כאשר קנה המידה שלך הולך וקטֵן ומחייבים אותך להעלות את הרגישות לבורא. בזה שכל הזמן שולחים הפרעות, כל הזמן זה מיטשטש. אתה רק הבנת מה זה, והתבהר בך איזה מושג: "כך אני מרגיש את הבורא, כך מתגלה בי התכונה הזאת!", ופתאום במקום ההצלבה, במקום המטרה, אתה שוב רואה ענן. ושוב אתה עובד עליו. הנה הוא לאט לאט נהיה יותר ויותר ברור, ושוב ענן. אבל כל פעם בדרגה אחרת.

שאלה: כלומר, ברגע שאנחנו מרגישים חילוקי דעות בקבוצה, אנחנו חייבים להתאסף ולברר את המטרה?

תשובתי: בהכרח! כל מיני מצבים בקבוצה מתבררים רק דרך סדנה.

מתוך שיעור מס' 6 בכנס בנובוסיבירסק, 09.12.2012

ידיעות קודמות בנושא:
דרך חתחתים למטרת הבריאה
קבוצה המכוונת את עצמה למטרה בעצמה
בדיקת דיוק הכוונת