מתי מתגלה האהבה?

מתוך הכנס בנובוסיבירסק, שיעור מס' 6

שאלה: תפילה, היא על מה שהלב שלי צועק. אתה נותן הרבה פעמים דוגמה של עשרת המקובלים, שהרגישו שנאה לפני שגילו את האהבה. בעצם, באותו הרגע התפילה שלהם הייתה למחוק זה את זה, ואילו במקום זה התגלתה האהבה. איך זה יתכן?

תשובתי: זאת לא הייתה תפילתם. זה הבורא סידר להם.

בספר הזוהר נאמר, שכל פעם לפני העבודה המשותפת, המחברים של הספר הרגישו שנאה עזה זה כלפי זה. הם היו צריכים להתרכז יחד בכוונה, להתעלות מעל לשנאה הזאת, לגלות בתוכם את האהבה ומתוך הדרגה החדשה הזאת לכתוב את הספר. וכך כל הזמן.

הופיעו אצלם מיליוני סיבות שונות לניתוק מהקשר, מהקבוצה, שלא נדבר על זה, שהשנאה במדרגות כאלה היא מלכודת נוראית, שמוצבת על ידי הבורא.

שאלה: אני מבין שאצלי זו לא אותה שנאה. אבל האם, כאשר אני מרגיש עוינות חזקה כלפי חבר, אני צריך לתפוס את עצמי בזה, לעצור ולנסות להתעלות מעל העוינות, להבין שהבורא נותן לי אותה?

תשובתי: תחילה צריך לקבוע מאיפה זה נמצא אצלך, להכיר בכך שזה לא אתה. אתה מהווה בורג, מנגנון, ששתלו בו עכשיו נתונים מסוימים ואתה מרגיש אותם בתוכך, בכך שחושב שהם שלך. מאיפה באה ההשתלה הזאת? – מהבורא. הוא השתיל בך את הנתונים האלה, כדי שאתה תשנה אותם להפוכים, תיצור קשר עימו, כדי שהוא יתגלה דווקא בקבוצה, דווקא בשנאה, בניכור.

אם הקבוצה אדישה, אז קשה מאוד לעבוד עם זה. צריך לסיים כמה שיותר מהר את השלב הזה. השנאה נותנת סוג של ניעור, ואילו מצב של אדישות הוא די מעורפל.

תתחילו לעבוד דווקא על בניית הקשר ביניכם ואתם תראו כוחות דחייה רציניים.

מתוך שיעור מס' 6 בכנס בנובוסיבירסק, 09.12.2012

ידיעות קודמות בנושא:
כשכופים עליך לאהוב 
למה שמים לנו רגל מלמעלה
שלהבת האהבה, מעל השנאה המבעבעת