הידבק במידותיו

בעל הסולם, "מאמר לסיום הזוהר":

"ויש להבין, מה הפירוש של הדביקות הזאת בהשי"ת. הלא, אין המחשבה תופסת בו כלל. אכן, כבר קדמוני חז"ל בקושיא זו, שהקשו כן על הכתוב "ולדבקה בו", ואיך אפשר להדבק בו, הלא אש אוכלה הוא?

והשיבו: "הדבק במדותיו. מה הוא רחום, אף אתה רחום. מה הוא חנון, אף אתה חנון"."

אם אנחנו משנים בנו כמה תכונות, בכך שהופכים אותן מ"על מנת לקבל" ל"על מנת להשפיע", אז באיזה אופן זה מאפשר לנו להבין מיהו הבורא? ועוד יותר, באיזה אופן זה עוזר להידמות לו? כיצד לרכוש את ההידמות הזאת? כיצד להידבק בו? כי אי אפשר הרי לגעת בו. אז באיזה אופן ה"תחבולות" הפנימיות נותנות לנו הידמות עם מי שבכלל אנחנו לא נראה ולא נזהה? איך אפשר להבין את העיקרון "ממעשיך הכרנוך"? כיצד שינויים פנימיים מובילים אותי אליו? איך אפשר לאהוב את הזולת אם זה לא נמצא בטבע שלי?

לכן לא מחייבים אותי לאהבה ישירה. אבל אני יכול לתקן 611 (תרי"א) רצונות שלי, ואז התיקון ה- 612 (תרי"ב) יהיה רכישת תכונת "חסדים" במלואה, והתיקון ה- 613 (תרי"ג) יהיה "לקבל על מנת להשפיע". לכן אי אפשר לחייב לאהבה, אלא רק מתוך התיקונים הקודמים שמאפשרים לנו להשיג אותה.

כך גם מושגת ההידמות לבורא. אנחנו מקיימים ומסדרים בתוכנו את כל הפעולות הנחוצות, ולא שהפעולות עצמן הן החשובות, אלא הבירורים שאנחנו עושים בכל פרט ופרט. וכל הבירורים מצטרפים ומצטברים והופכים ל"כלים" רוחניים.

לכן, בעבודה שלנו אין שום דבר שנעדר, אנחנו לא יכולים בקפיצה אחת לעבור לגמר התיקון. למעשה, אנחנו כבר נמצאים בגמר התיקון, אבל אין לנו "כלים" כדי להרגיש את זה. ולכן אנחנו חייבים לאסוף את כל ה"כלים" בדרך כדי להגיע בסופו של דבר לגילוי הזה.

שאלה: מה מסמל עבורנו היום "להידבק בבורא"?

תשובתי: בכל מיני האבחנות שאני עושה מתוך עצמי, אני בונה את הדמות שלו בי. לא מדובר על סימנים חיצוניים, אלא על המהות הפנימית. הבורא, זה איזו רוח של השפעה, שנולדת, שנושבת, שממלאה אותי. זהו יחס שאותו אני יכול לייצר, ב"להשפיע על מנת להשפיע" או ב"לקבל על מנת להשפיע". זו הקרנה שאותה אני מקרין מתוכי החוצה…

מתוך שיעור על "מאמר לסיום הזוהר", 19.02.2013

ידיעות קודמות בנושא:
תמסור את עצמך לבורא
בדבקות נעלמות המילים
ממעשיך הכרנוך