הטבע אינו סובל חוסר איזון

אנחנו נעים לקראת האיזון עם הטבע. הוא שואף להביא את כל חלקיו לאיזון. הפער בין הטמפרטורות מתאזן, הרוח מאזנת את לחצי האוויר, חפץ שנזרק נופל למטה, מפני ששם הוא יימצא באיזון עם כוח המשיכה. בכל מקום ובכל דבר, הטבע מכוון אותנו למצב המאוזן. בכל תחום – בכימיה, בביולוגיה, בפיזיקה וכן הלאה – הכול בנוי על העיקרון הזה, הכול שואף לרגיעה, להורדת מתח, הכול כפוף לחוק האנטרופיה. הטבע רוצה להירגע, הוא אינו סובל הבדלים בכל הפרמטרים.

בסופו של דבר, הכול צריך להגיע לאיזון. ועכשיו, חוק הטבע דורש איזון בחברה האנושית. המהומות וההתפרצויות שאנחנו רואים – הם בעצם הצורה שבה הטבע דורש את האיזון. כבר עברנו את דרגות הדומם, הצומח והחי, והגיע תורה של דרגת האדם. מופיע בנו הדחף להתאזן בינינו, להיות כולנו "כאיש אחד בלב אחד". אפילו אם כולנו שונים, הקריטריון הוא אחד: כולנו חייבים לתמוך זה בזה. ואין כאן מה לעשות: בין אם נרצה בכך ובין אם לא, הטבע ינצח. הרי זהו כוח אדיר.

וכאן נשאלת השאלה, מדוע אנחנו לא נכחדים, בדומה לממוטות או לדינוזאורים? למה שלא נרד מהבמה, כמו כל חלק בלתי תואם? הרי אנחנו לא תואמים לטבע הרבה יותר מהדינוזאורים שנכחדו. אבל לנו, בניגוד להם, יש תפקיד: אנחנו חייבים לתקן את עצמנו, לשנות את הטבע המקורי שלנו. הם לא יכלו לעשות את זה ונכחדו בתהליך הטבעי של האבולוציה. ואילו אנחנו חייבים להביא את עצמנו לתיאום עם השלב הנוכחי של ההתפתחות.

ולכן מביאים אותנו לכאלה מצבים, שבהם חוסר ההתאמה שלנו לטבע יתגלה לנו בצורות הקשות ביותר, ובכל זאת, לא ייתכן שניעלם לחלוטין. 90% מאוכלוסיית העולם יכולים להיעלם, אבל מישהו בכל זאת יישאר כדי לשנות את טבע האדם ולהגיע להתאמה המתבקשת. זוהי התכלית, ואין לנו ברירה אחרת.

מתוך שיעור על מאמר שבעל הסולם פרסם בעיתון "האומה", 29.08.2011
ידיעות קודמות בנושא:
ללמוד לחיות באיזון עם הטבע
האיזון שמוביל להתפתחות
יציאה מהמשבר: לשנות את עצמך בהתאם לעולם