החכמה על עצמי

שאלה: למי אני צריך לרצות להידבק בזמן קריאת ספר הזוהר: לקבוצה, לבורא או לרבי שמעון?

תשובתי: לא קיימים לא רבי שמעון, לא הבורא, לא הקבוצה, לא האור. שום דבר. קיימת רק ההתפעלות הפנימית של האדם, שמתחלקת למושגים האלה.

אני לא יודע מה נמצא מחוץ לי. אני רק יודע שיש משהו שנקרא "אני", ואני גם לא יודע מה הוא מהווה בפני עצמו. וה"אני" הזה מתפעל ממשהו. ממה הוא מתפעל? – גם את זה אני לא יודע.

לכן, אני נמצא במצב כלשהו שנקרא "המציאות שלי". את המציאות הזאת אני צריך עכשיו לחקור: מי אני ומה אני מרגיש. ועל זה מדובר בחכמת הקבלה: איך לגלות את המצב הזה. מזה אנחנו מתחילים. זה נקרא "להשיג את משמעות החיים". לא מדובר על החיים הגשמיים שלנו במשך כמה עשרות שנים, אלא על השגת מהות המציאות עצמה, שבה קיימים "אני" ו"מה שאני מרגיש". דווקא זה מה שנמצא בהכרה הראשונה שלי: "אני" ו"המרגיש".

כל חכמת הקבלה נועדה כדי לאפשר לאדם לגלות את המציאות האמיתית: מה באמת קורה איתך, איך אתה מקבל את ההרגשה, ממה היא מורכבת, מהו אותו העולם המדומה שאתה רואה, ובכלל, כל המציאות, החיים והמוות, ההרגשות הרעות והטובות. בשביל מה הן באות? – כדי שאתה תתחיל לייצב את עצמך: מי אתה, מה אתה מרגיש, מאיפה וכן הלאה. עד שתתחיל לגלות את הנקודה היציבה שמתוכה תוכל להתבונן ולהתחיל לסדר את כל המציאות. וזאת חכמת הקבלה.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 02.01.2012

ידיעות קודמות בנושא:
סיפורי סבא
קורס בחינוך הרמוני
תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest