סיפורי סבא

בזמן קריאת הזוהר, אנחנו צריכים להבדיל בין "מי שמסביר" לבין "מה הוא מסביר". יש אדם (או קבוצה) שמתפעל מאיזשהו גילוי ומעביר לנו את ההתפעלות הזאת. באותה ההתפעלות שאנחנו מקבלים קיימים שני מרכיבים: א. המסר, הידע, הכוח המיוחד. ב. המחבר, שמתפעל מהם, מעביר את זה דרכו, ומספר לנו, כמו סבא שמספר לנו אגדות.

כמו שאומר ספר הזוהר עצמו, שיש ספר, סופר וסיפור. יש את הסיפור, שהוא התיאור של הסופר וההתפעלות של הסופר עצמו, שאותה הוא מעביר לנו בסיפור הזה. וכמו כן ישנה הצורה שבה אני תופס את הסיפור הזה ואת הסופר שלו. בסופו של דבר, קיימים בהרגשה שלי מספר מילויים שמתלבשים זה על זה.

חייבים להשתדל להבחין בין מה שמגיע אלינו מהסופר, רבי שמעון, לבין רבי שמעון עצמו. אני צריך להתייחס לכל אחד מהם בנפרד: למי שמספר, ולמה שהוא מספר. זה בונה בתוכנו הבחנה הכרחית.

אם אנחנו מחלקים את ההרגשה שלנו לשני החלקים האלה, זה עוזר לנו לרכוש דיוק רב, שדרוש לנו לשם ההרגשה הרוחנית. בצורה שבה הזוהר מורגש בתוכי, אני צריך להשתדל להרגיש את אותו הסופר שמספר לי את זה. ישנו הסופר, וישנו הידע שעליו הוא מספר לי.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 02.01.2012

ידיעות קודמות בנושא:

החכמה על עצמי
איך לפתוח את ספר הזוהר
המסע עם רבי שמעון

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest