הזמנה של הבורא

"בזמן שבא לאדם בחינת יראה, הוא צריך לידע, ש"אין עוד מלבדו" כתוב. 

ואם הוא רואה, שהיראה מתגבר עליו, אזי הוא צריך לומר, שאין חס ושלום מקרה, אלא נתן לו השם ית' הזדמנות משמים. והוא צריך לעיון ולמוד, לאיזה מטרה שלחו לו את היראה הזו. מסתמא, הוא בכדי שיוכל להתגבר ולומר "אין עוד מלבדו".

ואפילו אחרי כל אלה, עדיין היראה והפחד לא הלך ממנו, אזי הוא צריך לקבל מזה דוגמא, ולומר: "באותו שיעור היראה צריך להיות בעבדות השם ית'". היינו, שהיראת שמים, שהוא לזכות, צריך להיות בזה האופן של יראה, שיש לו עכשיו." (בעל הסולם, "שמעתי", מאמר קל"ח).

שאלה: אם כך, הבורא נותן לנו הרגשה של פחד, הוא מזמין אותנו להתמקד בו, ליראה מפניו או ליחס אחר כלפיו?

תשובתי: באיזו צורה הבורא עוד יכול לעורר אדם אגואיסטי, שנעול על המטרות הרדודות שלו כדי שישים לב להתפתחות שלו ובסופו של דבר לבורא? איך עוד אפשר לעשות זאת אם לא על ידי כל מיני התעוררויות של דאגה, פחד, אי נעימות, שכביכול יש להם מקום. כל זה דומה לאופן שבו אנחנו מפחידים ילד קטן: "אל תלך לשם! מסתתר שם זאב אפור". אנחנו חייבים לעצור אותו איך שהוא. לכן עלינו להבין, שבאופן כזה הבורא משחק איתנו, עם הקטנים, עם היצורים האגואיסטיים, כדי לכוון אותנו אליו.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 26.04.2020

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/ZVn5j

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest