דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הוא יעשה את מה שאני לא יכולתי לעשות

הוא יעשה את מה שאני לא יכולתי לעשות

מתוך שיעור מס' 2 בכנס הערבות בערבה

כתוצאה מההשתדלות שלנו להתחבר, אנחנו מתחילים להרגיש שחסרה לנו איזושהי עזרה מלמעלה, מפני שאנחנו בעצמנו איננו מסוגלים לזה. איננו מסוגלים להתחבר ולסנכרן את התנועות שלנו, אבל הגילוי הזה נותן לנו את הידע על מי שכן מסוגל לעשות זאת עבורנו! וזה רק הכוח העליון.

ואז אנחנו מגלים בתוכנו את הנחיצות בעליון, ואת אותו המקום שבו הוא צריך לפעול ולהשפיע עלינו. כך זה תמיד בעולם הרוחני: אני עובד, נותן עוד ועוד יגיעה, ובסופו של דבר מגלה "מינוס". ומתוך המינוס הזה מתגלה לי ה"פלוס", שבו יכול להיות מה שחסר לי.

אני תמיד מגלה חיסרון, כלי, רצון, וכנגדו מגלה את הכוח, האור, שיכול לעשות את מה שאני לא יכולתי. כמה שלא אנסה לעשות את זה, אני לא אצליח. אני מגיע למסקנה שאינני מסוגל לזה, ויחד עם זאת אני רואה מי כן מסוגל!

לכן התנועות שלנו תמיד מתחילות בכיוון השלילי ומעוררות בנו אכזבה, עייפות וכעס. כי מתוך הניסיון של כל החיים הקודמים שלנו, אנחנו לא מבינים שדבר כזה יכול להיות. בתוך האגואיזם שלנו תמיד פעלנו אחרת: מי שמשקיע כוחות, הוא זה שמרוויח, מצליח ומקבל את השכר.

ואילו על העולם הרוחני נאמר: "יגעתי ומצאתי". לא הרווחתי ולא גנבתי! כלומר, לא השגתי את זה בכוחות עצמי. לא אני התחלתי את הפעולה הזאת ולא אני מסיים אותה.

כתוצאה מהפעולות שלי אני רק מגיע לגבול כזה, שבו שום דבר לא מצליח לי, אני מתייאש, עוזב, לא רוצה יותר שום דבר, ומרגיש אכזבה מלאה. ורק לאחר מכן, אם אני ממשיך עוד מילימטר אחד קדימה, אני מגלה שקיים הכוח שיכול לעשות את זה!

והכוח הזה בכוונה מסתתר, לפני שהוא מביא אותי לייאוש הגמור. כמו שכתב בעל הסולם במכתבו, אין רגע מאושר יותר בחייו של אדם מהרגע שבו הוא מתייאש מכוחותיו עצמו. כי רק אז הוא יוכל לפנות בתפילה, לצעוק. הוא כבר יידע למי לפנות. רק אז זה יתגלה לו.

וחוץ מזה הוא יודע שאין לו ברירה, הוא חייב לצעוק! ובאמת, חוץ מהצעקה הזאת לא נדרש יותר שום דבר.

מתוך שיעור מס' 2 בכנס הערבות בערבה, 18.11.2011

 ידיעות קודמות בנושא:
הרצון ששורף את הקיר
לעבור דרך הקיר
רגע אחד, וכל החיים…

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/CC4Rj

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest