הבורא בתור שׂכר

הרב"ש, שלבי הסולם, מאמר "מהו מבול מים בעבודה": "איך אפשר להבין דבר כזה, לעבוד בלי שכר. הלא הוא נגד ההגיון. הלא הטבע שבו נולדנו, הוא רצון לקבל הנאה ותענוג, ואם אנו מתייגעים באיזה דבר, בטח שאנחנו מקבלים הנאה ותענוג תמורת היגיעה".

באמת שלא ניתן לעבוד ללא שׂכר. הבורא רוצה שאנחנו נהנה ונתמלא. מטרת הבריאה היא ליהנות לנבראיו, וזה אומר שאנחנו מקבלים את ההנאה הזאת. יתרה מכך, אנחנו צריכים לחשוב כיצד לקבל את ההנאה מהבורא.

השאלה היא רק באילו כלים אנחנו נקבל אותה? בכלים דקבלה או בכלים דהשפעה?

השׂכר נשאר שׂכר. נאמר ששׂכר המצווה הוא ידיעת המצווה. לדעת, הכוונה היא כמו שאדם ידע את חוה, כלומר להשׂיג, להבין להרגיש. אור החכמה שאנחנו מקבלים הוא אור של ידיעה הממלא את כל הכלים שלנו. כך אנחנו בנויים, כל התענוג שלנו הוא מהשׂגת ותפיסת הבורא, מהאיחוד, מהדבקות עימו. וזה אפשרי רק בהתאם לחוק השתוות הצורה, בהתאם לאור החסדים, לתכונת ההשפעה שאנחנו נפתח בתוכנו מעל לתכונת הקבלה שכל הזמן מתגלה בנו יותר ויותר חזק.

באופן כזה, יש לנו את כל התנאים כדי לבנות כלי נכון ולקבל בתוכו את הטוב וההנאה, את השׂכר. צריך רק לעבוד בצורה נכונה איתו: אנחנו נהנים לא בצורה ישירה, אלא מזה שמשׂיגים את הבורא, מגלים אותו, מכירים ויודעים אותו, כמו שנאמר: "כולם ידעו אותי מקטנם ועד גדלם".

צריך להבין שהכלים שלנו, הטבע הנוכחי שלנו, זהו רק תנאי שממנו אנחנו צריכים לעלות לטבע הרוחני. ואז בטבע הרוחני שלנו, ברצון של ההשפעה, נקבל את כל אותו השׂכר שלו אנחנו מקווים.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 29.12.2010

ידיעות קודמות בנושא:
ואז תפסיק לגנוב…
השׂכר הוא האור החוזר
השׂכר = לא לראות את התגמול