דף הבית / קבלה ומדע / חושבים מדע / האם הראייה מראה רק את מה שכבר ראינו?

האם הראייה מראה רק את מה שכבר ראינו?

דעה: הראייה אינה מספקת לאדם מידע אובייקטיבי על העולם, היא מראה לנו את מה שכבר ראינו יותר מפעם אחת. בשנות ה-90 חוקרים התחילו לעסוק בבעיה של הטיה של גירויים חזותיים שמתקבלים במוח.

המוח מעבד את התמונה שמצטיירת על הרשתית, על בסיס המשמעות של תמונות דומות בעבר. בצורה כזאת, על ידי ניסוי וטעייה נעשית טבלה סטטיסטית: מה הייתה יכולה להיות משמעותה של תמונה זו או אחרת ובאיזו הסתברות. כל מה שאנחנו עכשיו רואים, מוגדר על ידי התפלגות ההסתברויות שהתקבלה לפני כן במוח, של מה שגרם לתמונה מסוימת להופיע על הרשתית. לפיכך, גם על השגיאות וגם על האשליות של תפיסה חזותית ניתן לדון מאותן עמדות סטטיסטיות.

דרווין, אבי תורת האבולוציה, ציין כי קשה להאמין שמכשיר חי כל כך מורכב כמו עין, נוצר במהלך הברירה הטבעית בדרך של ניסוי וטעייה. אולם המדענים מצאו שהתאים הרגישים לאור של העין, ה"מוטות" וה"קונוסים", בשלב הראשוני של האבולוציה היו ממוקמים במוח (זה היה הרבה לפני הופעתם של היונקים). עם הזמן, חלק מהתאים האלה נדדו והקימו איבר נפרד – העין. במהלך השתכללותה העין למדה לא רק לקבוע את נוכחותו של האור, אלא גם ליצור תמונות מורכבות של העולם.

המוח מכיל גם שני סוגים שונים של תאים רגישים לאור. אצל רוב היצורים הפרימיטיביים סוג אחד של התאים נדד לתוך העיניים, והשני נשאר כלול בתוך המוח. אצל האדם, לעומת זאת, הסוג השני של התאים "נע" לתוך העיניים, וממנו נוצרו מוטות קונוסים.

התייחסותי: על פי חכמת הקבלה, אין שום דבר "מסביב" לנו, כל מה שנראה לנו קיים, זאת אשליה. הכול מורגש בתוכנו, אנחנו והעולם הסובב אותנו. כאשר אנחנו משנים את עצמינו, את התכונות שלנו, מה שמאפשרת לעשות חכמת הקבלה, אנחנו יכולים "לשנות את העולם סביבנו." נכון יותר, אנחנו מתחילים להרגיש את היחסיות שלו, התלות של תמונת העולם הסובב אותנו בתכונות האדם (המשקיף). ראה "מבוא לספר הזוהר".

ידיעות קודמות בנושא:
כל השינויים הם בתוכי ולא מחוצה לי
תפיסת המציאות: חלום או מציאות
הציור של האגו שלי

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest