דף הבית / המשבר ופתרונו / האיחוד האירופי האגואיסטי

האיחוד האירופי האגואיסטי

שאלה: אנחנו רואים כיצד הפירוד באירופה גדל. איך אפשר בתנאים האלה לעזור כדי שייווצר איחוד אמיתי באירופה?

תשובתי: אין אזור בעולם שהוא מבולבל יותר, שנמצא במצב שבו לא ניתן "לרומם" אותו, שהוא מפורד ומפורק, יותר מאשר אירופה. בה שזורות זו בזו כל הדתות, התפיסות, העמים שנלחמו זה עם זה במהלך ההיסטוריה ומאז נשארו חשבונות ועלבונות גדולים זה ביחס לזה…

ולפתע העמים האלו התחילו להתאחד. מה פתאום? האם דבר כזה אפשרי?

עדיף כבר לא לבוא במגע זה עם זה ולחיות ברוגע, כדיירים בבניין רב קומות, שכמעט ולא מכירים זה את זה.

"שלום ולהתראות", אלה כל היחסים שלהם. בנסיבות הנוכחיות זהו הפורמט הטוב ביותר של הקיום המשותף – כל אחד בנישה שלו.

ולהיפך, כששניים מסדרים את הקשר ביניהם, מתחילים חשבונות הדדיים: אני חייב לו והוא לי, אני צריך להתחשב בדעתו והוא בדעתי… זה מקשה מאוד על החיים.

כפי שמסביר בעל הסולם בכתבי "הדור האחרון": "חיי האדם לא יהיו מתוקנים ושלווים בטרם יממש את צורת החיים של הדור האחרון." אז בואו נתקדם לאינטגרציה בקצב השינויים הפנימיים במידה שבה אנחנו רואים זה בזה שכנים טובים.

ואפילו יתרה מכך: אם אנחנו רוצים לאחד את הכלכלות הלאומיות ואת הפיננסים, אסור לנו להרוויח אחד על חשבון השני.

וזה אומר, שלכולנו יש "כיס" אחד משותף. מי באירופה רוצה משהו בדומה לכך? מי מוכן לוויתורים הדדיים, לתקציב משותף, לעזרה הדדית?

לשם כך חייבים קודם כל להעניק לאנשים חינוך אינטגרלי. תוך זמן קצר הוא יסביר כיצד ולמה צריכים להתאחד, ויראה לאנשים מהי קריאת הזמן שהטבע עצמו מחייב אותנו לכך.

ולאחר מכן, כשהם יכירו בהיעדר מוצא אחר, ניתן להתחיל באיחוד ממשי, שוב, במידת המוכנות אליו.

רק אז אנחנו נצליח באמת לאחד בצורה שוויונית את המערכות ואת המבנים של המדינות השונות.

לא כך העניין כיום. השוק האירופאי נוצר בכדי שהמדינות החזקות ירוויחו על חשבון המדינות החלשות, שלגרמניה ולצרפת יהיה קל יותר למכור את המוצרים שלהן לאחרים.

אם זו "אינטגרציה", אז היא אגואיסטית, וכמובן שאין לה יכולת להתקיים.

או שהיא תביא למלחמה, או שבסופו של דבר, האירופאים יבינו שהם זקוקים לאינטגרציה אמיתית, יסודית, פנימית, שתחילה הם צריכים להתקרב ביניהם ורק לאחר מכן לבנות משהו משותף.

בינתיים אין בסיס לאיחוד באירופה. להיפך, השוק האירופאי הורס את הכלכלות המקומיות, מגביל את התחומים המסורתיים: לדוגמה בספרד – את ייצור היין, בפורטוגל – הדייג, בליטא – משק החלב וכו'. אם לנקוט בגישה כה אגואיסטית לאיחוד, אז התוצאה של זה תהיה מלחמה. ולכן קודם כל, חייב להיות חינוך.

ובינתיים אני לא רואה אפילו סיכויים קטנים ביותר לשמירה על "איחוד" כזה. להיפך, הוא נותן לכל האנושות דוגמה לא טובה איך לא צריכים להתאחד. ויכול להיות, שמכאן אנחנו נבין כיצד צריכים להתאחד.

שאלה: באמת, בין האירופאים גדלים השנאה והפירוד, אך מצד שני, הטבע קושר ביניהם ביתר חוזקה. כתוצאה מכך היום כבר מתחילים לדבר לא על איחוד פיננסי אלא על איחוד פוליטי לכדי מדינה אחת…

תשובתי: כמובן, הרי אין להם ברירה אחרת. על ידי לחץ כזה הבורא בכל זאת מכריח אותם לדבר על איחוד, הרי האלטרנטיבה יכולה להיות התפרצות, שהם מפחדים ממנה מאוד.

האבטלה גדלה, הפערים החברתיים מתרחבים, גדלה העזיבה של העובדים הזרים, הבעיות מתחזקות יותר ויותר. בסופו של דבר, כשלא תהיינה אפשרויות אחרות, האירופאים כמובן יתאחדו באמת. השאלה, כמה זמן ודם יידרשו לשם כך?

בינתיים, הפוליטיקאים והכלכלנים רואים את תמונת האיחוד וההתחשבות באינטרסים ההדדיים בצורה מעוותת למדי.

בהמשך הם בכל זאת יצטרכו ללמד את האנשים, נכון יותר, להכין אותם לאיחוד. והאירופאים בעניין הזה עוד פחות גמישים מהאמריקאים.

באמריקה בכל זאת יש תזוזות מסוימות: למשל המצב עם האוכלוסייה של השחורים שונה בצורה מוחלטת ממה שהיה לפני 50 שנה.

אותו הדבר בנוגע ליוצאי אמריקה הלטינית. בארה"ב מתרחשים שינויים גדולים, ובאירופה העניין לא זז. ולכן צריכים כמה שיותר מהר להחדיר לשם את החינוך האינטגרלי.

שאלה: מדוע היום חוקי הטבע דוחפים את האירופאים לאיחוד יותר מאשר את האחרים?

תשובתי: הם חייבים לעבור את השלב של "הכרת הרע" האמיתי. הם עדיין לא מסכימים לאיחוד, לא מסכימים עם כך שצריכים להתאחד בצורה פנימית, מתוך רצון.

ובכלל, אף אחד לא מסכים ולא רוצה לשנות את האדם. "בואו אולי נשנה מערכות אלו או אחרות. אבל שאני בעצמי אשתנה?! שאני אתחיל להתאחד בצורה כנה עם מישהו?!

כאן לא מדובר על "יחסי ציבור" אלא על שינוי הטבע הפנימי, על פרדיגמה חדשה של תפיסת העולם. זה לא פשוט, אך העולם יצטרך לממש זאת.

הדילמה פשוטה: מה לשנות, את המערכות החיצוניות או את המערכות הפנימיות? וכאן צריך להיות "קליק" בתודעה: אין מוצא אחר, צריכים לשנות את בני האדם. אם לא נשנה, זהו סוף לעולם, אם נשנה – ניכנס לעולם חדש.

אבל אז מופיעה השאלה הבאה: על ידי מה נממש את השינויים? מצד אחד, העולם שלא מצא תשובה עדיין לא מוכן לפתרון כזה, ומצד שני, בדיוק כאן מתחילים לשמוע אותנו…

מתוך השיעור לפי מאמר מספר "שמעתי", 27.01.2013

ידיעות קודמות בנושא:
הטעות של אירופה
קריסתו של האיחוד האירופי
אירופה מתאחדת?

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/K9hKJ

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest