קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: איך אפשר לשלב ביטול של עצמך כלפי הקבוצה, והשתוקקות להבין את המשמעות של הטקסט הנלמד?
תשובתי: רגש אחד לא מבטל את השני. אני צריך להשתוקק יחד עם כולם להתחבר בנקודה משותפת אחת. בנקודת החיבור הזאת שבה אנחנו נמצאים יחד, אנחנו מרגישים איזו תופעה שנקראת "מלכות".
קודם כל, נדרשת נטייה של כל אחד להתכלל שם יחד עם כולם. לשֵם כך דרושים המרכיבים הבאים: ביטול עצמי, גדלות המטרה, חשיבות החברים, חשיבות הקבוצה. את כל זה אני צריך לרכז יחד ולהשתוקק לאותה הנקודה של החיבור הכללי.
יחד איתי בביטול הזה משתתפים עוד אנשים. אנחנו פועלים כולנו יחד, בכך שכל אחד מבטל את מה שיש לו. למטה אנחנו משאירים את כל העולם הזה וכולנו משתוקקים קדימה. על ידי החיבור שלנו אנחנו רוצים ליצור כלי דהשפעה, שממנו ייוולד וייצא היחס שלנו לבורא, הרצון להשפיע.
ואז בתוך נטיית ההשפעה הזאת לבורא אנחנו נתחיל להרגיש אותו, את האור העליון שנוחת עלינו וממלא אותנו. ככל שהנטייה הזאת תהיה יותר מבוררת, בכך שהיא גדלה לפי עביות הרצון: ש', א', ב', ג', ד', כך היא תהיה יותר מפותחת. ובאותה המידה יתגלה בנו כוח ההשפעה, דבקות עם הבורא. זו בעצם כל העבודה שלנו.
נשאלת השאלה, איך אפשר לשלב את הנטייה הזאת לביטול עצמי והבנת החומר? להבין, זה נקרא לדעת, כלומר לגלות או להתחבר. ספירת ה"דעת" מסמלת קשר, חיבור, כמו שנאמר: "וידע אדם את חווה אשתו".
בזה שאני מבטל את עצמי למטה, אני באופן כזה, עוזר לעצמי להתכונן לחיבור. ללא זה אני לא אוכל להתחבר עם האחרים. כדי לעלות לנקודת החיבור, אני חייב לבטל את עצמי.
מתוך איגרת א' של בעל הסולם, 28.01.2013
ידיעות קודמות בנושא:
תנאי הקבלה של הידע העליון
מאגואיזם עד אהבה – צעד אחד למעלה
שהרוחניות תהפוך לחיינו…
