קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
למעשה, כל התפתחות מונעת על ידי האור הנסתר. הכול נעשה על ידי האור! אבל בגלל שזו התפתחות אגואיסטית אנחנו לא מודעים לאור הזה ולא קשורים אליו בשום דרך. כשהאדם מתפתח הוא מתרחק מהבורא, כי הוא מבין שהוא יכול להסתדר בלעדיו. איפה הבורא בעולם שלנו, בכל מה שאני עושה? לכן כשהגיעה תקופת ההשכלה האדם עזב את הדת. אבל עכשיו, כתוצאה מכל ההתפתחות שלנו אנחנו מגלים שהגענו לריקנות. חקרנו והבנו את העולם הזה וגילינו שהוא מלוכלך ואכזרי. והדבר החשוב ביותר שהבנו הוא שככול שאנחנו מתפתחים וככול שאנחנו משקיעים מאמצים, אנחנו אומנם הופכים חכמים ומיומנים יותר בדברים מסוימים, אבל גם אותם הדברים וגם העולם נעשים גרועים יותר. כלומר, בכך שפיתחנו את העולם עשינו אותו רק רע יותר, ולא טוב יותר.
לכן האדם מתייאש. אבל גם זה לא מספיק, מלמעלה לא מאפשרים לאדם לשכוח את הכול ולשקוע בסמים. יחד עם תחושת הייאוש, מתגלה באדם הנקודה שבלב, והיא מושכת אותו להמשיך להתפתח. וכאן נוצרת בעיה. מצד אחד, זו נקודה אגואיסטית, כי היא רק האחוריים של הקדושה. זו נקודה אגואיסטית, תוצאה מהשבירה – אבל היא יכולה להפוך לאלטרואיסטית. אני יכול להפוך אותה לטיפת זרע עבור העובר רוחני.
את שאר האגו שלי, את כל העולם הזה – אני לא יכול להפוך לרוחני. כל זה דומם. ואז אני מגיע לקבוצה, לספרי הקבלה, ועומד כמו חמור על המקום, עד שבסופו של דבר אני קולט שאני זקוק לכוח העליון, לאור המחזיר למוטב. ואז אני מתחיל לדרוש אותו – לבקש, שהבורא יתגלה ויתקן אותי.
לכן ההתפתחות הגשמית שלנו הסתיימה. כל ההתפתחות של התרבות והמדע הגיעה לסיומה. אנשים ירגישו שאין כאן מה לחדש – שהכול מיצה את עצמו.
רשומות קודמות בנושא:
רק האור יתקן אותנו
שאלה – מתוך ניצוץ אור
רשומות נוספות במדורים: התפתחות רוחנית, חכמת הקבלה, משבר עולמי
