קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
העולם הרוחני מורכב מאותם חלקים וקשרים ביניהם, כמו העולם החומרי. אנחנו יכולים להרגיש את העולם הרוחני רק במידה שבה נתכלל בו בצורה רגשית.
מלמעלה וירדים לעולם שלנו כוחות של תכונות הדומם, הצומח, החי והמדבר. ואילו אנחנו רואים את התממשות הכוחות העליונים באובייקטים ופעולות בעולם הזה.
המפגש בין התפיסה לבין הפרטים יוצר את החומר. נניח שאני רואה לפני חפץ כלשהו. כעת הוא מתראה לפני בצורה מסוימת, אבל אם היו לי תכונות אחרות, הייתי רואה צורה אחרת. בעל הסולם מסביר זאת באמצעות דוגמא של שולחן: אני רואה אותו ככזה, ואילו המלאך רואה אותו אחרת, לפי התכונות שלו.
המציאות, התפיסה נולדת על ידי היווצרות תכונות משותפות, דומות, ביני לבין האור. כל מה שנמצא מחוץ לתפיסה שלי זה אין סוף. איך לכוון את עצמי כך שיהיו לי תכונות דמות לעולם העליון? למעשה, אותה מערכת של נקודות ציון (עולם-שנה-נפש וקיום המציאות), כמו בעולם העליון, כבר קיימת בי. בהתאם לבקשתי, האור העליון מדמה אותה לעליון. זה נקרא תיקון הנשמה. בכך שאני מביא את המערכת שלי להתאמה חלקית מוגדרת עם האין סוף, אני קובע את המדרגה הרוחנית שלי, את המידה שבה אני תופס את האין סוף.
רשומות קודמות בנושא:
האין סוף האינסופי
לעלות מהענף לשורש
רשומות נוספות במדורים: מציאות מדומה, התפתחות רוחנית, חכמת הקבלה
