קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: בכל מקום שאני מחפש, אני מוצא שכל הפעולות שלי אפילו אלה של לימוד, באות בסופו של דבר מתוך האגו, בריחה מייסורים, מה עלי לעשות?
תשובה: תמשיך ללמוד ולהשתתף בהפצה – והאור העליון יעורר בך בהדרגה את כל השינויים!
שאלה: בכל מקום שאני מחפש, אני מוצא שכל הפעולות שלי אפילו אלה של לימוד, באות בסופו של דבר מתוך האגו, בריחה מייסורים, מה עלי לעשות?
תשובה: תמשיך ללמוד ולהשתתף בהפצה – והאור העליון יעורר בך בהדרגה את כל השינויים!
תגיותאגו
מדינה בדאון: עלייה של 23% בצריכת נוגדי דיכאון
נתוני קופות החולים מראים: יותר ויותר ישראלים מאובחנים כסובלים מדיכאון. "ידיעות אחרונות" מדווח היום שבתוך שנתיים בלבד נרשמה עלייה משמעותית בצריכת תרופות נוגדות דיכאון וחרדה
"נעם ברקן
פורסם:
25.06.08, 13:14
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3560215,00.html
רב יקר
מה יהיה?
האם אתה בעד תרופות נגד דכאון?
האם זה עוזר?
"תוקם ועדת חקירה ממשלתית לשירות הווטרינרי"
ל-ynet נודע כי שר החקלאות שלום שמחון יבקש ביום ראשון מהממשלה להקים ועדת חקירה ממשלתית לחקירת אי סדרים בשירותים הווטרינריים בישראל. זאת על רקע מה שמוגדר על ידי השר: "ממצאים המצביעים על חשש רציני להתנהלות לא תקינה, וחשש מתקלות שיסכנו את ביטחון הציבור ובריאותו"
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3560648,00.html
רב יקר
מה יהיה?
אי אפשר היום כבר לבטוח באף אחד.
לא באוכל שאתה אוכל
לא במשרד הבריאות
לא בממשלה
איזו קטסטרופה הולכת להיות פה?
איך אפשר להמשיך ולחיות ככה?
ברכת שלום על התורה/רב"ש/ פרשת פרה/ מאמר קלח
זאת חקת התורה (במדבר יט, ב)
בזוהר הק' (הסולם חוקת אות ב) הקשה על מה שכתוב "זאת חוקת התורה", ממה שכתוב "וזאת התורה" ולא כתוב חוקת. ומתרץ, וזאת היינו יחוד, הוא כלל ופרט יחד: ו' הוא דכר, בחינת ז"א שהוא כלל: זאת היא נוקבא, דהיינו המלכות שהיא פרט. אבל זאת בלי תוספת ו' היא חוקת התורה, שהיא המלכות הנקראת חוקה, ובאה מז"א שנקרא תורה, ולא התורה עצמה, שהוא ז"א, רק דין התורה, גזרת התורה, שהוא מלכות.
ויש להבין מדוע ז"א נקרא כלל ומלכות נקראת פרט. ומדוע מלכות נקראת דין וגזרת התורה.
והעניין הוא: ידוע דעיקר העבודה היא האמונה, דהיינו למעלה מהדעת. ומדוע צריך להיות למעלה מהדעת ? הוא משום שהיה דין על מלכות הנקראת רצון לקבל, שאסור להיות מקבל על מנת לקבל, משום שצריכה להיות דבקות, שהיא בחינת השתוות הצורה, מה שאין כן אחרת הוא נמצא בפרודא. לכן כל מקום שיש חסרון בקדושה, הוא מחמת שעל המקום הזה שורה 'דין', היינו האסור של קבלה עצמית.
וכשהוא מקבל על עצמו עול מלכות שמים למעלה מהדעת, שם אין מקום לקבלה. וזה נקרא 'גזרת התורה', משום שאין המקבל יכול להסכים לעבוד למעלה מהדעת, כי דעתו של אדם מחייבת שאין לעשות שום תנועה בלי רווחים, ובזמן שהוא רוצה ללכת על דרך האמת, היינו רק בעל מנת להשפיע, אז אין הגוף מסכים לזה. לכן צריך לקבל על עצמו את העבודה בבחינה זו רק למעלה מהדעת. וזה נקרא 'פרט', משום שעבודה זו היא רק בבחינת צדקה, כמו שכתוב: "והאמין בה' – ויחשבה לו צדקה".
אבל לאחר שקיבל על עצמו את העבודה למעלה מהדעת, הוא זוכה לבחינת תורה. ותורה נקרת בחינת 'כלל', משום שהיא כוללת ב' דברים, היינו, אמונה ותורה, כי אסור ללמד תורה לעכו"ם (קנט), כמו שכתוב: "ומשפטים בל ידעום". לכן הבחינה הראשונה שהאדם צריך לזכות היא לבחינת אמונה, וא"חכ הוא בא לבחינת תורה.
וזה נקרא יחוד ז"א ומלכות שמים, דכר ונוקבא. כי בזמן שהאדם עוסק בקבלת עול מלכות שמים, האדם עדיין בחסרון, ונקרא בחינת נוקבא. אבל כשזוכה לבחינת תורה – האדם נקרא דכר, משום שהתורה משפיעה לו את האור תורה. ואז כבר אין דין, משום שכבר יכול לקבל בעל מנת להשפיע.
[וזה שמסיים שם: הכתוב "וזאת התורה" יורה שהוא ממש ביחוד אחד, ביחוד שלם, דכר ונוקבא בכלל אחד, שהוא סוד ו"ה. אבל "זאת" בלבדה בלא ו', הוא ה' בלבדה בלא ו', דהיינו מלכות בלא ז"א, ועל זה כתוב "זאת" חוקת התורה.]
ובזה נבין מה שכתוב בזוהר הק' שם (אות כ'), אשר פרה אדומה נקראת מלכות מבחינת מצב הא', הנקרא בחינת קו שמאל דבינה. היינו שיש לה שלמות מבחינת החכמה. וזה נקרא "אשר אין בה מום" ו"אשר לא עלה עליה על". ומפרש שם בהסולם, ש"על" נקרא בחינת חסד [כי במצב הא' עוד לא קבלה המלכות עליה אור החסד מז"א הנקרא "על", אלא שהיתה אז בחכמה בלי חסד].
ומשום זה צריכים לשרפת הפרה, שהוא בחינת מעוט הירח, וחוזרת ונבנית למצב הב', שבמצב הב' הוא כל קיומה.
[כי תשא תשד"מ, פרשת פרה]
___
קנט. היינו מי שאין לו אמונה. ועיין לקמן הערה רח.