דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הפצה / בנקודת הפיצול של ההיסטוריה

בנקודת הפיצול של ההיסטוריה

laitman_2009-12-25_2594_wp.jpg

במשך כל ההיסטוריה אנחנו ירדנו עד למצב הנמוך ביותר, שנקרא סוף הגלות. כל האנושות מרגישה ריקנות גמורה בנקודת הפיצול הקיצונית הזאת של ההיפוך שלנו למצב החדש. מכאן אנחנו צריכים לעלות.

האנושות עצמה לא יכולה לעלות. היא נמצאת בריקבון, כמו גרעין שנרקב, ואין לה שום סיכוי, שום תקווה, שום מנהיג ושום כיוון. זה נקרא פשיטת רגל. וכל עוד ידוע לאן אפשר לפרוץ ואיך, זו עדיין לא פשיטת רגל. פשיטת רגל, זה כאשר אין לי רגליים ללכת איתן וגם אין לאן. נשאר רק "רשימו", ואותו האנושות לא יכולה לגלות בעצמה. אנחנו צריכים להפוך להיות "רשימו" עבור כולם.

אנחנו יכולים לעבוד בתוך האנושות, מפני שיש לנו קשר עם המאור המחזיר למוטב, עם אותו האור שבזמן "שבירת הכלים" עלה ל"עולם האצילות". אנחנו יכולים להעביר לאנשים אור, כיוון, שיטה, תורה, הוראה, כלומר את שיטת ההצלה, להסביר איך לעלות מהמצב הזה עד ל"עולם האצילות".

ובזכותם אנחנו בעצמנו עולים. אחרת אצלנו, שנקראים "בני ברוך" ו"ישראל", אין שום סיכוי לצאת למעלה. בשביל מה אנחנו נצא ואיך נצא, אם ה"רשימו" שלנו נמצא בתוך הרצון הכללי? אבל בזכות זה שאנחנו דואגים ומטפלים ברצון הכללי הזה, אנחנו בעצמנו גם כן עולים ל"שורש" שלנו ב"אצילות". לכן נאמר, שאין ישראל יוצאים לגלות, אלא כדי לסחוב ולהוציא משם את כל אומות העולם.

בעל הסולם כתב, שהפצת חכמת הקבלה בקרב אומות העולם צריכה להיות קודמת לגאולת ישראל ולא להיפך. אף על פי שלפי ההיגיון, נראה לכאורה שקודם אנחנו בעצמנו צריכים לצאת, ואחר כך כבר למשוך ולהוציא את האחרים. אבל לא, ה"רשימו" לא יכול לצאת לבד, הוא חייב לעורר את הרצון, לעבוד איתו כדי להכין אותו לגאולה. כך שהרצון הזה יתחיל להחשיב את הרוחניות כגאולה עבורו. רק אז זה נקרא שיוצאים מהגלות.

לכן עבודת ההפצה עכשיו, זו העבודה הרוחנית האמיתית. ולא משנה אילו מצבים נמוכים ונבזיים אתה תעבור בזמן שאתה עובד בהפצה. למשל, בעל הסולם נסע לפולין לחגיגות 1 במאי, בתקווה לעורר את הפועלים לחיבור ביניהם, כלומר לעבודה רוחנית. הוא רצה לתקן את התנועה הסוציאליסטית בפולין, להוסיף קצת צביון רוחני כדי שזה לא יתבסס על כפייה ודיכוי של האחרים, אלא ישמש לצורך חיבור ועלייה רוחנית, התעלות מעל לאגו ויציאה ממנו.

לא יצא מזה כלום, אבל מכאן רואים עד כמה המקובל הגדול הזה הרגיש צורך, דחף ונחיצות בעבודה כזאת.

מתוך שיעור על המאמר "סוד העיבור – לידה", 02.08.2013

ידיעות קודמות בנושא:
נולד, כדי להעביר אור לאחרים
הגרעין הרקוב של העולם הישן
ההפצה היא עבודה רוחנית

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest