בנעליו של פליט

הערה: בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, התקיים האירוע "יום אחד בנעליו של פליט", אירוע שערכו פליטים לשעבר ומתנדבים של ארגונים לא ממשלתיים. הם הציעו לכל משתתפי הפורום להיות שעה אחת בנעליו של פליט ולהרגיש כמוהו.

תשובתי: אני לא יודע מה משתתפי הפורום הרגישו בנעליהם של פליטים. הם לא ממש מכוונים מבחינה רגשית לכך, מפני שחשוב להם בעיקר הכסף. בעולם יש 59 מיליון פליטים, אבל אני חושב שמהגרים יש הרבה יותר. הבעיה היא לא בפליטים, אלא באנשים שעוברים למקומות אחרים. כמה עזבו את רוסיה והמדינות הסמוכות לה? לא ניתן לספור.

האנושות מתחילה לאבד את הקשר עם האדמה. האדם מתעלה מעל מוצאו, מעל מולדתו, מעל החינוך הקודם שלו, מעל למשפחה ומפסיק בהדרגה להרגיש קשר עם מקומות שהיו קרובים לליבו. כך העולם מתקדם קדימה, מתנתק מהאדמה, מפני שאנחנו נמצאים במצב חדש, במעבר לדרגת ההתפתחות הבאה.

יותר ויותר אנשים מוכנים לחיות ללא קשר לנקודה מסוימת על פני כדור הארץ או לחברה מסוימת. בשבילם קיים עולם וירטואלי, וגם התפיסה שלהם הופכת וירטואלית. הם מוכנים ליצירת יחסים חברתיים וכלכליים חדשים לגמרי. בהמשך אנחנו נפסיק להוציא מהטבע כל מה שרק אפשר, נפסיק לדלדל אותו ונתחיל לצרוך רק מה שהכרחי. האנושות תתקדם בהשגתה, בהרגשתה ובהתפתחותה פנימה לתוך הרגשה כללית של הטבע.

הערה: אתה אופטימי?

תשובתי: אני תמיד אופטימי. הבעיה היא רק כיצד תתרחש הלידה של העולם החדש, איך אנחנו נעבור את תקופת צירי הלידה. הם יכולים ללחוץ עלינו עד כדי כך, שהדרגה הבאה תיוולד לאחר אובדן של כמה מיליארדי בני אדם במלחמות עקובות מדם, בייסורים ובצירי לידה ארוכים.

הייתי רוצה ואני יודע שזה אפשרי, לעשות זאת בדרך שונה, קלה, מעשית וטובה. חכמת הקבלה מציעה את הדרך הזאת. הדרגה הבאה מוכנה עבורנו, בזה אין ספק, אבל בואו ננסה להגיע אליה בדרך טובה. אני מקווה שהאנושות בכל זאת תשמע את זה.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "חדשות עם מיכאל לייטמן", 22.1.2016