קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
האווירה המיוחדת שנוצרה בסדנאות בכנס בליטא, צריכה להיות קיימת כל הזמן בזמן השיעורים. האדם כל הזמן צריך להימצא בהרגשה כזאת. זה לא משנה אם הוא יושב פיזית במעגל, מחבק את החברים, או שהם פשוט נמצאים ביחד, מרגישים את הקשר ללא שום חיבוקים פיזיים, או אפילו במרחק רב.
כמובן שזה קשה יותר, אבל אתם כבר הרגשתם שאפשר קצת לצאת מהמקום הגשמי המוגבל ולא להיות קשור בזמן. הקשר הזה ממשיך להתקיים כאילו באוויר.
אנחנו כל הזמן צריכים לשמור על אווירה כזאת: בשיעורים, בכל האירועים וההפעלות, אפילו בזמן העבודה. ולא משנה איפה האדם עובד: באיזה מפעל, אצל בעל הבית, אבל דרך כל מה שמתרחש הוא נמצא במגע עם הבורא, מחפש אותו. בכל מצב הוא צריך להשקיע מאמצים כדי לגלות את האור העליון, כאילו שהיה נמצא פיזית בין החברים.
ואחר כך אנחנו נזכה להרגיש איך בכל המאמצים הללו אנחנו מגלים את הקשר שלנו עם קבוצת המקובלים הגדולה, של כל הדורות, שעובדים יחד איתנו וממשיכים במאמצים האלה. כל זה נמצא מעל להגבלות הגשמיות.
אנחנו התכוננו לסדנאות האלה, התיישבנו באופן מסוים, אבל כל זה, זאת הכנה פורמאלית. צריך להשתדל להמשיך את אותה הרוח שהרגשנו אז בזמן הלימודים. השכר העיקרי הוא המאמצים עצמם ולא ההרגשה החזקה שלה אתם מצפים. צריך להשתוקק לא לשכר עבור העבודה, אלא לעבודה עצמה.
לכן, לא צריך לחכות מתי יחזרו אותם המצבים המרגשים ומעוררי ההשראה. העיקר הוא להימצא בחיפוש אחריהם, ולא למען ההרגשות הנעימות אלא למען ההכנה לגילוי הבורא כדי לעשות לו נחת רוח. ההזדמנות הזאת היא השכר שלנו. זה כבר קצת יותר קרוב למצב של השפעה, של לשמה.
נשתדל לעשות כך. אני מצטער, אבל כרגיל הילדים דורשים דבר אחד, מה שמוצא חן בעיניהם יותר, ואילו ההורים נותנים להם את מה שמועיל יותר לפי הבנתם הבוגרת. וזה לא תמיד זהה. בואו נעשה מאמץ כדי להשיג צורה נכונה עוד יותר.
צריך לכבד את האפשרות לתת יגיעה, ועל ההרגשה גם כן נצטרך לעשות צמצום, ואז תבוא הרגשת ההשפעה.
ידיעות קודמות בנושא:
תפילה של השווים במעגל
לא לתת לדלת להיסגר
להבין את המתנה שקיבלנו
