הויכוח סביב הרעיון של הקמת בית המקדש השלישי מתעורר אחת לכמה זמן בציבור הישראלי. האם לבנות או לא, האם ליישב את אדמת ישראל בהתאם לגבולותיה ההיסטוריים, האם מחויבת שיבתם של כל היהודים לציון, האם הכרחי ליצור ממשלה יהודית וכו'. ישנן הרבה יותר שאלות מאשר תשובות.
להלן התייחסותי: כבר לפני שנים רבות כתבתי על בעיית "יישוב ציון" – שלא מדובר על הצורך בבנייתן של וילות נוחות ברחבי הארץ, אלא הצורך הוא ב"יישוב הלב", בתכונת ההשפעה והאהבה. כל פעם שאני מזכיר את המטרה האמיתית, הדבר מזמין גל של שנאה כלפיי. אבל התזכורות הללו יעשו את שלהן – ולבסוף תשמענה!
פוסטים קודמים בנושא:
בעניין "יישוב הלב" ו"יישוב ציון" נזכיר את חז"ל שקבעו שאין בין ימינו לימות המשיח אלא "שעבוד מלכויות" כלומר עם ישראל יושב בטח בארצו ללא הפרעה ופחד מבחוץ. וזאת כדי שיוכל העם להגיע באמת להיות אור לגוים ואזי הם יראו את הדוגמא ואת האמת והם אלה שיחזרו אחרי עם ישראל להדבק אליו ומאוחר יותר יהיה כל העולם מתוקן לקבל את האור העליון וכו.ו"יישוב ציון" בלאו הכי.ובכל זאת אלה מעם ישראל שרואים ביישוב ציון כחלק מאותה המטרה הנ"ל לא טועים הרי כך קמה המדינה!כאלפיים שנה ישב העם בגלות רק צרות זה הביא עלינו {השיא השואה}אבל הגיע הזמן ל"יישוב ציון מתוך "יישוב הלב" מה שבלאו הכי הדברים ייעשו מתוך יישוב הדעת.